מי אשם במצב? עקיבא נוביק "מגיב" לפוסט של עמית סגל
אחרי הפוסט של עמית סגל בו הוא טען כי יש הרבה אשמים ב"אסון עזה 2019" ביניהם גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, עקיבא נוביק מפרסם פוסט משלו וטוען כי האשמה היחידה היא של תומכי ומבצעי תכנית ההתנתקות

אחרי הפוסט של עמית סגל, שצינן את ההתלהבות מחיסולו של מפקד הג'יהאד האיסלאמי בעזה ושם מראה המשקפת את מצבה הבטחוני של מדינת ישראל, עיתונאי סרוג אחר, עקיבא נוביק מחדשות 13, מנסה לעשות סדר אודות האחראים למצב הקשה בעוטף עזה בשנת 2019.
בפוסט שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו כתב נוביק: "הפעם האחרונה שהייתי בגוש קטיף הייתה בחופש הגדול של 2004. נסענו כל הכיתה להתנדב בקטיף עגבניות בחממות של נצרים. באחד הלילות חזרתי בטרמפים מהופעה של ברי סחרוף באשקלון. ב- 2:00 בלילה התנדנדתי שיכור בסנדלים באזור שממנו מפגיזים עכשיו את אותה אשקלון".
נוביק סיפר כי "המוטיבציה של 'הנוער הכתום' לא נולדה מנימוק בטחוני. מה שהניע אותנו במאבק לעצירת הפינוי היה קודם כל אהבה לארץ ולאדמה, תחושה מאוד רגשית שזו הארץ שלנו ואסור לוותר עליה. רק כשהבנו שהשפה הזאת לא עובדת, והאהבה שלנו לא מזיזה לאיש, הגיע הטיעון הביטחוני. אשכרה ציידו אותנו בדפי מסרים. דקלמנו שההתנתקות היא הימור מופקר, שיביא לירי טילים על ערים בישראל ויהפוך את עזה לבסיס טרור ענק. חייב להודות ביושר שלא ידעתי אם להאמין לנבואות האלה. הרי עמדו מולנו קצינים בכירים, מומחים מופלגים שזלזלו ובזו לטיעונים הביטחוניים שלנו. באיזה קטע אני, עקיבא בן ה- 16, דופק למשפחה בדלת ומזהיר אותם שטילים יעופו על נתב"ג?".
"בראיה לאחור אחרי 14 שנים, ברור לכל בר דעת שהשיח סביב ההתנתקות היה בזיון אחד גדול. תראו את התדהמה וההלם שמעוררת דקה פרשנות של עמית סגל או כל מתנגד התנתקות כיום, ותבינו איזו חרפה שהדברים האלה כמעט ולא נשמעו בזמן אמת".
"בקיץ 2005 התנגשו שתי תפיסות: שלמות הארץ מול קדושת החיים במחיר נסיגה טריטוריאלית. תומכי ההתנתקות ניצחו ב- 100 אחוז. מלא מלא. לא נשאר כוח צבאי בציר פילדלפי, לא הושארו יישובים צמודים לגדר, לא נותרה שום נוכחות בשטח. כל דיון על מחדלי ממשלות נתניהו, כשמיליונים מופגזים ברחבי הארץ, לא יכול להיות מנותק מהעובדה הזאת. זה פשוט לא ישר אינטלקטואלית. לפני 14 שנים נזרקה פה אבן ענקית לבור, מול תחנונים שהיא לא תיזרק, ועכשיו המתחננים מנסים להוציא אותה. הם נכשלים כישלון אדיר וצורב, זה נכון, אבל לא הם אלה שזרקו אותה".
בסוף דבריו כותב נוביק כי "הטיעון ש'אפילו הימין לא רוצה לחזור לעזה' הוא איוולת. אם דרדרתם את המצב עד כדי כך שאי אפשר להשיב אותו לקדמותו, זו לא טענה שלכם אלא טענה כלפיכם. האסון הגדול שנקרא עזה 2019, הוא במידה רבה תוצאה של האסון הגדול שנקרא התנתקות 2005".