תתכוננו, זו הולכת להיות מערכת בחירות כלכלית

משלל הסוגיות העומדות לפתחנו נראה שמערכת הבחירות הקרובה הולכת להתמקד יותר מאי פעם במישור הכלכלי של המדינה.

מצד אחד ניצבת שלי יחימוביץ' שמנסה לתייג את מפלגתה מחדש כמפלגת מרכז בטחוני ושמאל כלכלי ודוגלת בסוציאליזם מובהק ומן הצד השני ניצב לו בנימין נתניהו והליכוד שהאידאולוגיה השלטת שלהם היא קפיטליסטית וליברלית ברובה, למרות שבמבחן המציאות לא תמיד החזיקו בה עד הסוף.

שתי האופציות האלה שמות את הבוחר בין הפטיש לסדן מבחינת יכולת הבחירה שלו, מצד אחד מדיניות סוציאליסטית נכשלה בכל מקום שבו צמחה, הובילה מדינות גדולות באירופה כמו ספרד ויוון למשברים כלכליים עצומים ובכללי מסתמכת על עקרונות לא חביבים במיוחד של שליטת המדינה על האדם הפרטי והחופש שלו לעשות בכספו כרצונו.

מהצד שני נמצא הקפיטליזם שיותר תואם את שאיפת האדם לחופש וחירות וגם מעודד אחריות כלכלית בה האדם הוא האחראי על עסקיו, הצלחותיו וגם כשלונותיו, אבל יוצר מצבים אבסורדיים של פערים חברתיים-כלכליים, ומציאות שבה כשלון כלכלי יכול להוביל אותך לתהום. המחאה החברתית האחרונה הוכיחה גם מה שהרבה מרגישים שההצלחה הכלכלית לא גורמת להם אושר.

אני רוצה להציע מודל חדש שכבר נוסה במספר מקומות בהצלחה-הכלכלה היוזמת.

ההנחה הרווחת של המדינות המערביות-קפיטליסטיות היא שחופש הוא דבר טוב ולכן על מנת שהאזרח יהיה מאושר אני צריך להגביר את החופש שלו, עד כאן הכל טוב ויפה אבל המסקנה היוצאת להם היא שהגברת החופש תעשה על ידי הגברת יכולת הבחירה, ככל שלאדם יהיה יותר יכולת לבחור כך הוא יהיה יותר מאושר ויצרוך יותר מוצרים שמתאימים לו יותר ויותר לפי בחירתו.

ההנחה הזאת שגויה.

ממחקרים רבים שנעשו בעולם נבדק שחופש הבחירה במקום ליצור חירות ועידוד כלכלי יוצר במקום זאת שיתוק בתהליך קבלת ההחלטות, שיתוק שעלול להוביל לתוצאות כלכליות קשות. בארה"ב נערך מחקר כלכלי שבו נראה שככל שהמעביד מציע לעובד יותר קרנות פנסיה והשקעה כך העובד פחות ופחות מעוניין להשקיע.

על כל עשר קרנות נאמנות שמוצעות 2% מהעובדים מסרבים להשקיע. זהו הפסד כלכלי בשבילם של 5000$ בשנה, דבר שיתבטא אחר כך לא רק בהפסד הכספי אלא גם בהוצאות המדינה והמשפחה על טיפול בהם בעתיד כאשר יגיעו למצב כלכלי קשה שהוא כלל וכלל לא מחויב המציאות.

בנוסף כאשר יש יכולת בחירה רבה לאדם גם רמת הציפיות שלו עולה וגם נופלת בהתאם. האדם פחות מאושר מהמוצרים שהוא צורך דבר שגורם גם הוא לירידה גדולה בצריכה וגם באושר של האדם שמשפיע רבות על היכולת הפרודוקטיבית שלו למדינה ולחברה.

הבעיה השלישית בכך היא יותר נפשית, כאשר יש לי חופש בחירה רב ואני מתאכזב אז אני האשם. האדם נוטה להאשים את עצמו פעם אחר פעם בבחירותיו, בעקבות זאת חלה ירידה באושר של בני אדם וזה מתבטא גם בנתוני דכאון והתאבדויות גבוהים בחברות שבהם חופש הבחירה יותר גבוה.

הפתרון אם כך הוא ליצור סביבה כלכלית בה אני מעודד את האדם לחופש צרכני ויצרני כאחד ומן העבר השני אני לא מעודד יצרנות סתמית. לא עוד סוג של חברת רטבים או עוד סוג של פלאפון חדש עם עיצוב שונה.

פה נכנסת הכלכלה היוזמת לתמונה. בכלכלה יוזמת יש מסים ויש סיוע מוגבל מהמדינה לחברות עסקים רגילות. אבל מי שמקבל את הנאות הקפיטליזם (למשל פטור ממסים) ואת הנאות הסוציאליזם (סיוע כלכלי במקרה של כשלון זמני או פשיטת רגל) כאחד הוא היוזם. יצרן שיוכיח למדינה שהעסק שלו מוביל את האנושות קדימה ונותן לה חופש בחירה אמיתי ולא רק עוד אופציה בנאלית לבחירה הוא מקבל את ההטבות. המדינה הופכת למעודדת הכי גדולה לא של חופש הבחירה של האדם אלא של חופש המחשבה והיצירתיות על מנת להוביל את החברה קדימה.

זוהי כלכלה יהודית אמיתית.

==

אביתר איזקס הוא חבר מרכז הבית היהודי.