אין כינוי אחר למה שמתרחש בישראל מאז הבוקר, חוץ מהמילה היסטריה. החיסול הנחוץ בעזה, גרם לכך שחצי מדינה משותקת.

ההחלטה של פיקוד העורף על הפסקת הלימודים במוסדות החינוך, בתחילה בעוטף עזה, אחר כך בדרום, ואז גם בגוש דן והשפלה, גורמים לכך שמיליוני אנשים נאלצים להפסיק את שגרת חייהם, ולהסתגר בבית עם הילדים.

באותו זמן, שגרת החיים בעזה נמשכת כרגיל, למחבל אבו אל עטאא, נערכת הלוויה המונית, עם יותר מ-300 אנשים ולא במקום סגור. כנראה שהוראות פיקוד העורף אינן חלות מעבר למכשול הקרקעי ברצועה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הלוויתו של המחבל אבו אל עטאא. בעזה לא מפחדים להתקהל

תושבי הדרום, מחכים כבר שנים לפעולה של צה"ל שתשים סוף למציאות הבלתי נסבלת של טפטופים, סבבי מלחמה והתשה. עכשיו גם תושבי המרכז והשפלה נכנסו ללופ הזה.

ישראל מורתעת יותר מהמחבלים

המצב המטורף הזה מלמד שלא ארגוני הטרור מורתעים, אלא דווקא ישראל. הפחד והשיתוק אליו נכנסה המדינה מחשש לתגובה של ארגוני המחבלים, לא רק שמעלה את החשש של ישראל לפעול, אלא גם נותן מוטיבציה לערבים להגיב, ולו רק כדי לשתק 3 מיליון תושבים, אפילו בלי לירות רקטה אחת.

בניגוד לגבול הצפון, שם הפחד מהחיזבאללה גרם לסגירת כבישים ספציפיים בגזרה צרה, שלא הורגשה כמה קילומטרים מעבר לגבול. למחבלים בעזה יש נשק מתוחכם פחות, אבל כנראה המוניטין שלהם מפחיד יותר את ראשי המדינה.

ההחלטה של הממשלה על חיסול המחבל מוצדקת. אבל אי אפשר שכל חיסול של מחבל יגרור את המדינה לשיתוק.