בחירה ישירה. יו"ר סיעת הליכוד הנבחר חבר הכנסת מיקי זוהר חשף כי ראש הממשלה נתניהו שוקל להוביל לבחירות ישירות לראשות הממשלה בלבד, כך אמר הבוקר (שלישי) בראיון לYNET. אך בליכוד מיהרו לשלול: "נתניהו לא מקדם את חוק הבחירה הישירה".

לדבריו, "הליכוד יבקש בחירה ישירה ואנחנו נבקש גם לבטל את יום החופש ביום הבחירות כדי שהמשק הישראלי לא יחטוף מכה". את ההצעה הציע לראשונה אתמול בישיבת ראשי בלוק הימין השר אריה דרעי, אך נענה בשלילה מידי נתניהו.

יו"ר הימין החדש איילת שקד אמרה היום בועידת ישראל ללכידות חברתית של הליגה נגד השמצה כי גם היא תומכת במהלך כזה, ולדבריה גם נפתלי בנט. "יוזמת דרעי לבחירה ישירה במצב הנוכחי נכונה. נתמוך בה, החלו בכנסת לעבוד על החוק".

מה שכן גם אם יתקיימו בחירות כאלו רק על תפקיד ראש הממשלה המצב בגושים יישאר על כנו.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

תומכת בבחירה ישירה, החלו בכנסת לעבוד על החוק. שקד בכנס נגד השמצה (קרדיט: Go Live)

מהליכוד נמסר בתגובה: "ראש הממשלה נתניהו לא מקדם את חוק הבחירה הישירה אלא את הקמת ממשלת אחדות לאומית רחבה – הממשלה היחידה שאפשר להקים ושמדינת ישראל זקוקה לה בעת הזאת".

נתניהו התמודד פעמיים בבחירות ישירות, בהם ניצח והפסיד

בשלוש מערכות בחירות בישראל התקיימה בחירה ישירה לראשות הממשלה בשנים 1996–2001.

בבחירות הראשונות שהתקיימו לכנסת ה-14 ב- 1996 זכה בנימין נתניהו בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, כשגבר על שמעון פרס.

לאחר מכן ב- 1999 בבחירות לכנסת ה- 15 בהן הפסיד נתניהו בפעם הראשונה והיחידה (מלבד התיקו הפוליטי הנוכחי), וניצח אותו אהוד ברק.

והבחירות האחרונות בהם התקיימה הבחירה הישירה בישראל, היו בין אהוד ברק לאריאל שרון בשנת 2001, בהם ניצח שרון.

הביקורת העיקרית שהייתה על הבחירה הישירה, היא שכך לראש הממשלה אין משילות והדבר מוביל לאי יציבות פוליטית, כי הוא אמנם נבחר, אך זה מעניק לגיטימציה לאזרחים לבחור מפלגות אחרות, ובכך מחליש את תפקידו. במדינות אחרות בהם מתקיימת בחירה ישירה, כמו ההצבעה לנשיאות ארה"ב או צרפת, הנשיא ושלטונו אינו תלוי ישירות בפרלמנט, והוא ממנה את הממשלה מכוח העם שבחר בו. אך בשל כך ישנם מצבים בהם הפרלמנט לעומתי, כשיש רוב לגורמי אופוזיציה.