הרב ד"ר עידו פכטר, רב קהילת 'ישראל הצעיר' ברמת פולג בנתניה ועורך עלון 'מסביב לשולחן', מגיב למאמר של הרב חיים מרקוביץ' בו הוא מתח בקורת על דברים שכתב הרב פכטר בעלון 'שבתון' בשבת האחרונה.
בפוסט ארוך שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו כתב הרב פכטר: "הרב חיים מרקוביץ (שאינני מכירו) הגיב על המאמר שפרסמתי בשבת האחרונה בעלון 'שבתון' באתר 'סרוגים', ובו האשים אותי בהאשמות חמורות: שמה שכתבתי נוגד לדרך חז"ל ולתורה וכנראה כבר עברתי את גבולות האורתודוקסיה. וזאת מדוע? כי טענתי שיש להבחין בין מוסר והלכה, וכדוגמה הבאתי את נושא הצניעות שהוא מוסרי בטבעו ולא הלכתי.הרב מרקוביץ' לא אהב את החלוקה הזאת וטען שהיא מאיימת לעקור מיסודן את כל המצוות. הוא ראה בכך זלזול בהלכה והוכיח שגם עניינים מוסריים זוכים להלכות מפורטות, כמו למשל מצוות צדקה, מתנות עניים, או כיבוד הורים, שזוכים לסעיפים רבים בהלכה.אלא מה, שכנראה הרב מרקוביץ' לא ירד לעומקו של הטיעון המובא במאמר. והנה ההסבר:
1. החילוק בין מוסר להלכה הוא לא בין חיובים חברתיים והגיוניים ובין ריטואלים דתיים, אלא עניין אחר לחלוטין. חיוב מוסרי הוא חיוב המכוון לאופיו ואישיותו של האדם. ואהבת לרעך כמוך למשל, הוא כלל מוסרי, שכן הוא נועד לפתח אישיות מסוימת שמתייחסת באהבה לסביבה. כיצד הדבר יבא לידי ביטוי? בהמון צורות, וודאי שאין ההלכה יכולה להקיף את כולן.הלכה, לעומת זאת, היא חיוב המכוון למעשה מסוים. מתן צדקה או מתנות עניים, למשל, היא חיוב הלכתי מובהק, שכן הוא מצווה על מעשה מסוים. כיבוד הורים הוא קצת מורכב יותר. כי יש בו ממד מוסרי אך גם הלכתי. לכן יש לגביו הלכות, אך ודאי שחובת הכיבוד רחבה בהרבה מן ההלכות הכתובות ואמורה לעצב יחס נפשי מסוים כלפי ההורים.צניעות, בהבט הזה, היא ערך מוסרי, שכן היא נועדה לעצב את כל אישיותו של האדם – גברים ונשים. לצמצם אותה לגדרים הלכתיים הנמדדים בסנטימטרים של לבוש, זה הרס הצניעות.
2 הרב מרקוביץ' שולח אותי לרחוב כדי לראות מה תוצאות גישתי. זהו טיעון מעניין כי ראשית, הוא מודה בכך בעצמו שאין באמת הלכות לצניעות הלבוש. יש פה ושם הערות לגבי מנהג בנות ישראל, אבל אין הוראות ברורות מה ואיך ללבוש.ושנית, יש כאן זלזול בוטה ברחוב. נכון, יש פריצות בהרבה מקומות, וזה באמת לא צנוע. אבל מאידך גיסא יש הרבה שכן יש אצלן צניעות, ואפילו הן הולכות בלא כיסוי ראש או עם מכנסיים. להציג את הנושא באופן כל כך דיכוטומי – או תהיה הרב אבינר או תהיה כמו הפרוצים שברחוב, זהו מבט שטחי.
3. וההערה החשובה ביותר: אני אוהב בכל לבי את ההלכה וחושב שהיא המפעל החשוב ביותר של היהדות, לא פחות. אבל דווקא משום כך אני רוצה לשמור אותה טהורה ונקייה, מבלי כל הסיגים שמנסים להלביש עליה. להבחין בין מוסר ובין הלכה איננו זלזול בהלכה אלא דווקא הבעת אמון ואהבה בה. לומר שלצניעות אין הלכות, זה לא זלזול בהלכה אלא הערכה גדולה שלה. כי רק כשנבין כיצד ההלכה עובדת, נדע כיצד לשמור אותה באמת. וכשנדע לשמור אותה באמת, אולי יש סיכוי שעוד אנשים יראו בה את היופי הטבוע בה.
