המרכיב החיוני לנצח את המלחמה: אמונה בצדקת הדרך

עמידה בעתות חירום

הישות היהודית מורכבת משלושה והם: עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל.

העם הוא המרכיב האנושי, התורה היא המרכיב הרוחני-מוסרי, וארץ ישראל היא פיסת הקרקע שעליה, ורק עליה, יכול העם היהודי להגשים את ייעודו השלם. והנה מאז חורבן הבית עד היום טרם זכינו לאחדותם השלימה של שלושת המרכיבים הללו, ולכשיתאחדו באופן מלא ושלם אז תהיה הגאולה השלימה של העם היהודי.

בימינו אנו נמצאים בתהליך לקראת המפגש של המשולש הזה, ולתהליך הזה אנו קוראים "אתחלתא דגאולה", שלב שעם ישראל הגיע אליו אחר שנות ראינו רעה במסע גלותי ארוך.

והנה מאז עלה היהודי על במת ההיסטוריה לא הפסיקו אומות העולם את ניסיונם לפגוע באחד משלושת המרכיבים הללו, וזאת בהכירם בחושם העיוור שהמרכיבים הללו הם סוד הקיום של העם היהודי.

את נסיון ההשמדה הפיזית של הגוף היהודי ראינו מאז הושלך אברהם אבינו לכבשן האש על ידי נמרוד הרשע, ואחריו עשו שבקש להכות את יעקב אם על בנים, ולבן שביקש לעקור את הכל, ופרעה ההורג את הזכרים, ועמלק המזנב בנחשלים בצאתם ממצרים, וכך נמשך הדבר מאז ועד עתה כמו שאנו אומרים בהגדה של פסח: "בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו".

דרך אחרת לפגוע בעם ישראל ולחסלו היה בניסיון לפגוע בחוסנו הרוחני של העם בהטלת גזירות שמד להעבירו על דתו. על שני הניסיונות הללו אמר הנביא ישעיה (נד יז): "כל כלי (השמדה פיזית) יוצר עליך לא יצלח, וכל לשון (השמדה רוחנית) תקום עליך למשפט תרשיעי". וכך פירש את הפסוק הזה הרמב"ם ב"איגרת תימן" שלו.

נצחנו בזכות מסירות הנפש

נסיון ההשמדה הפיזית וגם ההשמדה הרוחנית היה בעיקר מנת חלקם של ישראל בגלות, ומאז שובו של עמנו לארצו לפני כמאה שנים נפתחה חזית חדשה של איבת האומות לישראל, המתמקד בעיקר בהתנגדותם להכיר בזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל מולדת אבותיו.

למרות שתי הארות שפקדו את עמנו בעניין ארץ ישראל, האחת "הצהרת בלפור" שהכירה בזכותו של העם היהודי על שתי גדות הירדן, הצהרה שברוב הימים לא נשאר ממנה דבר. והשנייה היא החלטת האומות המאוחדות (האו"מ) על חלוקתה של המחצית שנותרה מארץ ישראל. והנה אפילו להחלטה המצמצמת של גבולות החלוקה התנגדו כל ארצות ערב שפתחו עלינו במלחמה לנשל אותנו ממולדתנו. וגם כאן לא נטש ה' עמו והנחיל לנו ב"מלחמת השחרור" ניצחון על אויבנו והקמנו בחסד שמים את "מדינת ישראל" אמנם בחלק קטן של ארצנו.

ובניצחון הזה אל לנו למעט את חלקנו, את ההשתדלות שלנו, כמו ששמעתי אחר נצחון צה"ל במלחמת "ששת הימים" מפי הרב אברמסקי (עיין ספרי "אילת השחר" עמ' רלא) שאמר כי הניצחון לו זכינו במלחמת ששת הימים היה בזכות מסירות הנפש של חיילי צה"ל, וכדבריו אפשר לומר גם על מלחמת השחרור, שהאמונה המוצקה בצדקת הדרך שפיעמה בלב העם וההכרה העמוקה לזכותנו על הארץ הזאת, הם שנתנו לחברה הישראלית שהייתה מעטה בכמות את כח העמידה ואת מסירות הנפש לעמוד מעטים מול רבים שקמו עלינו לכלותינו בעת הקמת המדינה.

להחזיר את צדקת הדרך

אבל במשך הזמן נחלש הזיכרון הלאומי שלנו, ודווקא עכשיו לאחר שהתבססנו בארץ, ואולי בגלל עליית רמת החיים של האזרחים, חלה התרופפות בקשר למקורות היהדות וכרסום בצדקת הדרך שלנו. והנחשלים שבנו מתכחשים לזכות שלנו על ארץ אבותינו.

ההתכחשות שלהם לזכותנו על הארץ אינה מצטמצמת במרכיב אחד של השלמות היהודית אלא אותם מתכחשים מנסים לפגוע בכל אחד משלושת המרכיבים של שלמות האומה היהודית: הם מנסים לכווץ את תורת ישראל, לפגוע בעם היהודי על ידי סילוף המושג "מיהו יהודי", והם הלוחמים להתנתקות מחבלי מולדת שנפלו בידינו ולעקירת ישובי ישראל מתוכם ומסירתם לידי נכרים.

כך עם ישראל צריך להלחם מלחמת פנים ואחור, מלחמה עם הישמעאלים מבחוץ המנסים לסלק אותנו מכל  מרחבי ארצנו בכל האמצעים העומדים בידם, בימים אלו של ימי חירום מתגלה כוחו האמיתי של העם היושב בציון היודע להתאחד ולשכוח את כל הויכוחים על צדקת הדרך ועומדים כאיש אחד להגן על האומה.

אבל כשתחזור שגרת החיים לתקנם נצטרך לשוב למשימה המרכזית שלנו להציב בראש סדר היום הציבורי את "צדקת הדרך", להפגיש את הדור בכללו, ובעיקר הדור הצעיר, עם המקורות שלנו העוסקים בברית הנצח ההיסטורית של העם היהודי עם ארץ ישראל, שהם כתבי הקודש, המקורות ההיסטוריים, ואפילו הספרותיים, כמו השירה, האומנות, המשחק, שירי ארץ ישראל וכדומה, עלינו להשתמש בכל אמצעי לימודי או חינוכי להקנות לתודעת אזרחי ישראל את הערך הנעלה של שלושת מרכיבי השלמות היהודית שהם ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל מה שיחשל את כח העמידה שלנו, כנגד כל הכוחות החיצוניים המבקשים לכלותינו.