קאמבק היסטורי: 500 לויים חידשו את השירה בירושלים

אילנה שמיר

מדוע לא צולם כל המעמד המרגש הזה? חבל מאד

משה אהרון עו"ד

למה נקטעה שירת האזינו בפרשת וזאת הברכה 21/10/2019 20:22:45 בס"ד. המקרא : א וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לִפְנֵי, מוֹתוֹ. ב וַיֹּאמַר, יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ...

למה נקטעה שירת האזינו בפרשת וזאת הברכה 21/10/2019 20:22:45 בס"ד. המקרא : א וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים--אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לִפְנֵי, מוֹתוֹ. ב וַיֹּאמַר, יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ--הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן, וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ; מִימִינוֹ, אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ. ג אַף חֹבֵב עַמִּים, כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ; וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ, יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ. ד תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ, מֹשֶׁה: מוֹרָשָׁה, קְהִלַּת יַעֲקֹב. ה וַיְהִי בִישֻׁרוּן, מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. ו יְחִי רְאוּבֵן, וְאַל-יָמֹת; וִיהִי מְתָיו, מִסְפָּר. {ס} ז וְזֹאת לִיהוּדָה, וַיֹּאמַר, שְׁמַע יְהוָה קוֹל יְהוּדָה, וְאֶל-עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ; יָדָיו רָב לוֹ, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה. {פ} למעשה שירת האזינו נקטעה באיבה.קטע ההמשך החותם אותה בדבר תאור הגאולה השלמה נדחק לסוף פרשת וזאת הברכה וכל כך בגלל הצורך הרעיוני החשוב הטמון בתחילתה של וזאת הברכה. כזכור שירת האזינו מסתיימת במילים :"וכיפר אדמתו עמו". בעליל ניכר כי גם מבחינה רעיונית יש כאן קטיעה מטודית מכוונת . ומשום שהמילים "וכיפר אדמתו עמו " מתארים את האתחלתא דגאולה ולפיה כשאנו שבים לארץ במסגרת תהליך גאולת הקץ ,ארץ ישראל היר הממרקת אותנו בייסורין והמענה שלנו או התרופה לאותם ייסורין. זה להזכר ולדבוק בייעודנו המרכזי כעם ה' : להיות גוי קדוש וממלכת כהנים אשר אמורים לשרת ביתר שאת את הגויים במסגרת הגאולה השלמה - גאולת הקץ. כל זה מצוי בלשון כמעט מפורשת בפתח הדברים בפרשת וזאת הברכה ובכוונת מכוון בטרם תיאור הברכות האישיות לשבטים. שהרי כיצד פותחת פרשת וזאת הברכה לא בברכה האישית לשבטים אלא בתיאור רקע לייעודנו כאמור והצפייה מאתנו להגאל גם בעבור מימוש אותו הייעוד. הנה אם כן התוחלת והתרופה לייסורים שאנ שרויים בהם כיום כאמור במסגרת הדינאמיקה של : "וכיפר אדמתו עמו", היא לזכור ששיבתנו הפעם לארץ איננה רק בעבורינו אלא גם ובעיקר למימוש אותו הייעוד של "גוי קדוש וממלכת כהנים". במילים אחרות קודם בניית מודל של חברת מופת בכל המובנים וכך מפרשת לנו הפרשה : אומנם ה' מסיני בא אך "וזרח משעיר למו". כלומר התכלית של מתן תורה וקידוש הברית עם ישראל בסיני, זה גם כדי שהקב"ה יזריח לבסוף גם אור לגויים כשאנו שליחיו וכהניו לצורך זה. [ אגב ייעוד זה מקורו כבר בראשית : עת אברהם נבחר להיות "אב המון גויים" ונתבררך : הייה ברכה", "ונברכו בך כל גויי הארץ" .] בהמשך מדגישה התורה שהקב"ה אף : "חובב עמים" .כלומר לא רק אנו חביביו אלא גם גויי הארץ הנה כי כן התרופה לחבלי הגאולה בהם אנו שרויים עתה,זה להתעשת ולשדד מערכות לבנות חברת מופת כמודל חיקוי לגויים מעין "גוי קדוש" כדי שנוכל ל - למלא ייעודנו לעת ה"קץ" - כ"ממלכת כהנים" תנאי מוקדם להצלחת המשימה היא : "אחדות" - אחדות כלל ישראל שנאמר בהמשך : "יחד שבטי ישראל " אין גאולה בלי אחדות ותחילה אחדות של כלל ישראל

שירי

וקימני והגיענו לזמן הזה

ישראל

אשריכם ישראל מרגש

משה אדלר

חבל שלא נתנו לנשים להכנס ולצפות מהצד מה ציפו שהגברים יכנסו והנשים יחכו בכניסה? הזמינו אותנו ל4.30 לאחר מכן הבנתי שיאפשרו לנשים ב6.30 לא מכובד