הרב קרא בעבר להצביע ליכוד אם המפד"ל תהיה מפלגה קיקיונית, אך בכל זאת הרב התפקד לבית היהודי. אז מה עדיף ליכוד או הבית היהודי?

לקראת הבחירות לא צריך להתבלבל ולהרוס את האחדות של האומה הישראלית כולה כאשר כל מפלגה אומרת שאצלה כל האמת וכל הצדק וכל היושר וכל האחרות הן כקליפת השום.

כל המפלגות הן טובות וישרות, כל אחת היא שלוחה של אידיאל שבונה את האומה וכאשר אדם שם פתק בקלפי, בעצם המפלגה שלו היא שייכת לכלל ישראל.

האם צריך מפלגות דתיות או שכל הדתיים ישתלבו במפלגות השונות על פי השקפותיהם באותם הענייניים שהמפלגות מייצגות. התורה היא לא רק תורת הפרט, היא גם תורת הכלל, היא באה להדריך אותנו איך לבנות מדינה איך לבנות צבא וחברה וכלכלה, ואת זה אנחנו לומדים מאברהם אבינו, שנאמר לו "ואעשך לגוי גדול".

אז אם ככה, באמת אפשר להצביע גם ליכוד?

ולכן ברור שצריך שתהיה מפלגה דתית. זה מה שהרב צבי יהודה  אמר אנו חוברים ל"אשר ייראוך". אנחנו נתחבר ליראי ה'  להשפיע ברכה של תורה על האומה.

גם בין המפלגות הדתיות, יש גוונים, כולם אהובות ויקרות, אבל הדגל שלנו "תחיית האומה בארצה על פי תורת ה'" זה הדגל של המזרחי, של הפועל המזרחי, של המפדל, של הבית היהודי של האיחוד הלאומי ועוד. זו השאיפה הרוחנית הפנימית שלנו.

ולמה לא להצביע למפלגה שהצביון שלה זה שמירה על ארץ ישראל?

לעניין כזה ברוך ה' יש גואלים גם בתוך שאר המפלגות. יש אנשים שמטפלים בה ומייצגים את זה בהצלחה, ה' יברכם. אבל לעניין שלנו, של השילוב של תורת ה' עם ארץ ישראל, אין כל כך הרבה גואלים ולכן צריך לחזק מפלגה שזו מגמתה ועבודתה.

אז הרב פוסל את הליכוד.

כמובן כל זה מותנה בכך שמדובר במפלגה שיש בה כזית של חברי כנסת. מפלגה קיקיונית אין לה השפעה ניכרת מלבד בדיבורים. לדבר זה חשוב, אבל זה תפקידם של הרבנים, התפקיד של הפוליטיקאים זה לעשות.

אם המפלגה כל כך קטנה שהיא חסרת השפעה צריך להודות בכאב שהיא כבר לא נקראת מפלגה ואז חייבים לעבור למפלגה אחרת שאמנם היא פחות זהה לאידיאל שלנו, אבל יש לה כוח.

עדיף להיות סיעה בתוך מפלגה גדולה עם כוח אף על פי שהיא לא בדיוק זהה לנו מאשר להיות מפלגה קטנה שהיא בדיוק כרוחנו אבל היא חדלת כוח מחמת קוטנה.

על כל פנים אנחנו מקווים שהמפלגות הדתיות הלאומיות תתעשתנה ותתחזקנה ותקומנה לתחיה גדולה ותוכן להקרין מאורן על האומה כולה ולהביא ברכה.

הרב יצא בשבועות האחרונים בתמיכה בנפתלי בנט. למה?

התנועה הדתית לאומית הגיעה למצב שלא רק שהיא דורכת במקום, היא גם נסוגה אחורה. האנשים שעבדו בה הם באמת עתירי זכויות אבל נראה שתם כוחם ושחייבים להכניס כוחות חדשים כדי להציל ולקדם את המפלגה.

מול אורלב, אחד הפוליטיקאים המנוסים ביותר בכנסת, הרב מעדיף את בנט שאין לו ניסיון?

זו התלבטות קשה מאוד. האם לתמוך בכוחות ישנים ומנוסים או בכוחות חדשים ורעננים. הכוחות המנוסים אנחנו יודעים למה הם מסוגלים, את הכוחות החדשים אנחנו לא מכירים ולא יודעים מה יהיה.

ומי מבטיח לנו שלחדשים יש את היכולות הנצרכות?

הם הוכיחו את עצמם בהרבה תפקידים של מנהיגות וארגון. הם פועלים באחדות אמיתית וחברית. יש להבחין בין אחדות טכנית ובין אחדות הרמונית, וזו הסיבה שאני תומך בבנט.

הגענו למצב הדומה לפיקוח נפש. ולמרות שלנפתלי בנט אין ציציות בחוץ, ואני לא בטוח שאני מסכים איתו במאה אחוזים על כל הדברים, אבל במצב של פקוח נפש לא בודקים אדם בציציות.

אנחנו לא מהמרים על העתיד של הציונות הדתית?

הדעת נוטה לשמר את הישן. כמו שההלכה אומרת שאסור להרוס בית כנסת ישן עד שבונים אחד חדש. אבל במקרה שלנו זה לא המצב. בית הכנסת הישן הולך ומתפורר ולכן הציבור הדתי לאומי לא נותן בו אמון. במיוחד הצעירים שהם העתיד, ולכן זה לא אחראי להמשיך לבנות על הישן. חייבים לנסות את החדש.

אתה אומר 'תן צ'אנס למשמרת הותיקה שהם ינהיגו שוב'. ואני אומר, כבר נתנו להם צ'אנס שלוש פעמים. אולי הגיע הזמן לתת צ'אנס למישהו אחר.

בכנסת האחרונה היו לציבור הדתי נציגים שאינם פוליטיקאים וזה הורגש. למה שנביא עוד אנשים מחוץ לפוליטיקה?

נכון שצריך שבפוליטיקה יהיו פוליטיקאים. צריך תכונות מיוחדות לעסוק בזה, כמו שכתוב ב"הנסיך" של מקייאוולי. אבל אני מוצא בבנט שהוא קרוץ מהחומר הנכון, יש לו תכונות של פוליטקאי.

אז אם נסכם, הרב אומר לאנשים 'שימו מחר בקלפי נפתלי בנט'?

לא. הגוף הבוחר הוא כמו בית דין. ולדיין בבית הדין אסור להכריע בגלל שדיין אחר אמר את דעתו והוא מעריך אותו או סומך עליו. כל דיין צריך לעשות את השיקולים שלו ולפי זה להכריע.

אני אמרתי טעמים ונימוקים למה אני רואה בבנט בחירה טובה, וכל אחד יראה את הטיעונים יברר אותם וישקול ויכריע בעצמו מחר, כשהוא בתוך הקלפי.