דמוקרטיה או דיקטטורה? מלכות יחידנית או שלטון העם?

דמוקרטיה או דיקטטורה? מלכות יחידנית או שלטון העם? מה לכתחילה ומה בדיעבד? האם לעתיד לבוא נחזה בשלטון אחר שאינו בתצורת מלוכה? שאלות אלה ואחרות הן מנת חלקו של העתיד ולנו לא נותר אלא להתאזר בסבלנות

דמוקרטיה או דיקטטורה? מלכות יחידנית או שלטון העם?
  (צילום: שאטרסטוק)

בפרשת שופטים מופיעה מצווה רחבה וייחודית – מצוות מינוי מלך. מפרשתנו עולה ציווי הדורש עיון: "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי".

הסגנון בו בוחרת התורה לנסח את המצווה הוא דו-משמעי, שכן ניתן להבין ממנו שהתורה מטילה חובה על העם להמליך עליו מלך, אך ניתן גם לראות את הפסוקים כמביעים הסתייגות.

מחד, התורה מצווה עלינו מיד לאחר מכן על מינוי המלך, "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" וכן מצווה זו נמנית בתוך תרי"ג מצוות. ומאידך מהמילים "ואמרת אשימה עלי מלך" משתמע שהמינוי תלוי ברצון הציבור ואינו חובה, ובמילים "ככל הגויים אשר סביבותיי" ישנה הסתייגות חריפה יותר, המציירת את בקשת המלך כמושפעת מתרבויות זרות ונוכריות.

מסיבות אלו ואחרות מצווה זו שנויה במחלוקת בין המפרשים. חלק מהפרשנים הקדומים, כמו רב סעדיה גאון ורבי אברהם אבן עזרא מפרשים שהפסוק "שום תשים עליך מלך" אינו בא להטיל חובה למנות מלך, אלא לומר שהדבר מותר; לעומתם, סוברים רוב הפוסקים (רמב"ם, רמב"ן, ספר החינוך ועוד) שמצווה מן התורה למנות מלך. תפיסה זו מבוססת על הברייתא המובאת בתוספתא של מסכת סנהדרין ובתלמוד הבבלי שלפיה:

"היה רבי יהודה אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה".

פרשנות הראשונים למצווה זו וראייתם אותה כמצווה "לכתחילאית" יוצרת יחס מורכב פי כמה ביחס לפרשת המלך המובאת בספר שמואל. בעת קריאת הפסוקים בספר שמואל המתארים את בקשת העם משמואל למנות להם מלך אנו נתקלים בכיוון די ברור:

"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ, עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם. וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ, וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל ה'. וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל שְׁמַע בְּקוֹל הָעָם לְכֹל אֲשֶׁר יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ, כִּי לֹא אֹתְךָ מָאָסוּ, כִּי אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם".

מפסוקים אלה עולה באופן די מובהק שבקשת העם למנות להם מלך מתפרשת באופן שלילי, הן על ידי שמואל ("וירע הדבר בעיני שמואל") והן על ידי הקב"ה ("כי לא אותך מאסו, כי אותי מאסו ממלך עליהם"). אם כן, כיצד ניתן למזג בין פסוקים אלה לבין פסיקת רוב הראשונים?

בפירושו על ספר שמואל, מציע המלבי"ם הסבר מרתק לפרשה זו. לפי הסבר זה, הציווי למנות מלך הוא אכן מצווה לכתחילה בשעה שהמלך סר למשמעת חוקי התורה ומצוותיה, כפי שמצווה התורה בהמשך הפרשה: "והָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר…וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו". גם בקשת העם למלך "ככל הגוים" אינה מחויבת להתפרש כשלילית, מכיוון שהבקשה היא רק בצורת ההנהגה, במבנה השלטוני ולא בתוכן וביעדים הנוכריים. כך גם עולה מלשון התורה: "וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם".

אם כן, מדוע הדבר היה רע בעיני שמואל? מסביר המלבי"ם: "שהיה בזה בוז וקלון לשמואל, כאילו יאמרו שמשפטי שמואל לא נאותו בעיניהם כי אינם מכוונים כפי הצדק והמשפט התוריי". כלומר, העם לא רואה בשמואל דמות המנהיגה את העם כראוי לפי חוקי התורה. אלא שה' משיב לשמואל שהעם לא מאס את שמואל מצד עצמו אלא "אֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם" – "כי בזה רוצים לפרוק מעליהם משפטי התורה ומלכות שמים" (מלבי"ם שם). העם אינו חפץ כלל בחוקי התורה ולכן הם מבקשים מלך ככל הגויים.

פרשה זו מעוררת מחשבה על מבנה צורת ההנהגה בישראל. דמוקרטיה או דיקטטורה? מלכות יחידנית או שלטון העם? מה לכתחילה ומה בדיעבד? האם לעתיד לבוא נחזה בשלטון אחר שאינו בתצורת מלוכה? שאלות אלה ואחרות הן מנת חלקו של העתיד ולנו לא נותר אלא להתאזר בסבלנות.

עולה אף במקורות התנאיים. הגמרא במסכת סנהדרין מציגה מחלוקת בין רבי יהודה לרבי נהוראי; רבי יהודה סובר שמינוי המלך היא מצווה וזמן קיומה הוא בכניסתנו לארץ. רבי נהוראי חולק ואומר שלא נאמרה פרשה זו אלא כנגד "תרעומתן של ישראל".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
10 תגובות - 10 דיונים מיין לפי
1
משוב לפרשה
דמארי אורלי | 06-09-2019 16:16
פשוט מקסים , מעניין כל פעם מחדש , תבורך .
2
דבר תורה
יאיר גוגנהיים | 06-09-2019 17:22
שמשמח לקרוא כל שבוע
3
נושא מעניין וחשוב
אמיר | 06-09-2019 18:00
חזק וברוך נושא מאוד מעניין אשריך
4
מעניין מאוד
אורי אמיר | 06-09-2019 18:04
יישר כח
5
מרתק ומעניין
ד"ר פרוכטר | 06-09-2019 18:04
אשריך
6
....
שבוע טוב | 07-09-2019 20:03
ראיית התנך בראי הכהונה שונה לגמרי מהעילית האמיתית זו הנבואה. המיסמך ההיסטורי הזה דרך פריזמת הכהונה לא תופס את רוח התנך האמיתית. ראי הנבואה מאמת וחוזה. בעוד שדרך הכהונה נוטש ופונה לאחר אם לגמרא אם לגויים שינהלו אותנו. ישראל נורא גלותית מאמצת את הגלות את מנהיגות העולם. היתה בשורה לרגע לשעתה עם הכריזמה הסוחפת של הקיבוצים עם אחריי עם המיתנחלים החלוצים שפסעו בעיקבותם עם אחריי מישלהם וזהו ניגמר. ואז באה הגלות ואי הרצון להנהיג לשלוט להביא בשורה חזון. אה גם מהפכת עדות המיזרח הניפלאה שהירגישו שדי לשלטון מפאי וצריך אחרת לא שכחו את שורשיהם המהפכנים והביאו את מהפך 77 . עדות המיזרח תמיד יחקו לא יביאו חזון אם כי אבותיהם ואמהותיהם בארצות ערב היו מהפכנים לעילא היה בהם מהנבואה הניפלאה העתידנית. היום הנוכריות שולטת הזרות החיקוי והכי מיכל הגלותיות הנוראה. צריך התחלה מחדש צריך ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקירבכם כי התחושה של הנשמה לאובדן לגיטימציה והיא כה זקוקה לאישור.
7
מאמרו של גיא אמיר
יעקב לייטנר | 07-09-2019 20:08
הנאה צרופה מקריאת המאמר של גיא אמיר יישר כח
8
מלוכה ודמוקרטיה
משה אהרון עו"ד | 08-09-2019 10:07
מלוכה ודמוקרטיה 05/09/2019 08:53:47 בסד. כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתּ אשימה עלי מלך ככל הגויים אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי: (טו) שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא. תורת אמת מכסה את הכל הווריציות עד סוף כל הדורות. לפיכך נזקקה התורה לכל מיני אמצעי הכמנה. להביא לידי ביטוי עתידי רבדים נוספים של התפתחות ושיכלול אחת משיטות ההכמנה היא שיטת ההכפלה של הפועל הדומיננטי שביסוד הנרטיב. בבמקרה דדן : שום תשים . אם כן, בשני מילים אלו אצורה כל המהות ההיסטורית והעתידית של שיטות הממשל .אליהם מתייחסת התורה הכפל במקרה זה מקפל בתוכו עתיד קורב ועתיד רחוק. אם כן העתיד הרחוק מגולם במילה הראשונה והמועדפת מהותית : שום. בניגוד למילה השנייה תשים היא נטולת פועל אישי. היא יותר הוויה כוללת ועקרונית .ואין בה כל מינוי אישי היא העתיד הרחוק והיא שיטת ממשל היותר נכספת שהיא גם במהותה כעין אנטי תיזה לתשים. שהמילה תשים מתייחסת לעתיד הקרוב . להמליך מלך .בהיסטוריה הקרובה לעומת זאת הביטוי היותר ניטראלי ועקרוני, שנודף ממנו ניחוח של נצח והמתבטא במילה הראשונה וכאמור המועדפת : שום ואשר כאמור בא לבטא את הפתרון העתידי המועדף . כאלטרנטיבה מועדפת לשלטון המלוכה : היא השיטה הדמוקרטית . הנה כי כן אמצנו מלוכה מהגויים ואין כל מניעה מנקודת השקפתה של התורה לאמץ את השיטה שהשתכללה יותר מהמלוכה את השיטה המתקדמת והיותר מועדפת - הדמוקרטיה שעליה כאמור עומדת התורה ברמה היותר מועדפת והראשונה בבחינת שום - לעומת הפרקטיקה המידית של תשים לעניין המלוכה . ואכן מלך יש רק אחד מלכו של עולם . תחתיו תתכן אך שיטת הממשל הכי מועדפת לבני אדם היא הדמוקרטיה בשיטה זו יש אורגנים ופונקציות . ובעיקר שוייון אין אדם אחד המרומם ונישא מעל כולם יש דיספלינה - שיטה ואומנם יש גם רמות הנהגה : של ממונים ונישאים מעט מבחינת מעמדם ,חובתם ותפקידם בלבד. ואכן גם לעתייד לבוא הכינוי למשיח לעניות דעתי לא יהא כפי שנהוג לחשוב : המלך המשיח אלא - הנשיא כפי שגם הנביא יחזקאל ניבא ודוד עבדי נשיא להם לעולם
9
אין ספק שהחכמנו
מיכל | 08-09-2019 10:39
מרתק כרגיל
10
אין עליך כתיבה מהממת
דניאל | 09-09-2019 12:59
אשרי יולדתך