על רק הדיון שעורר נתי טוקר כתב הטכנולוגיה של דה מרקר על ההרצאות בתשלום של עמית סגל, והצהרה של רזי ברקאי ורינו צרור שיעקב ברדוגו שידר "פייק" בגלי צה"ל כותב בפייסבוק חנוך דאום:

"את עירית לינור השעו כי העזה, שומו שמיים, להעביר ביקורת על כבוד הנשיא. נגד אראל סגל ניסחו איזו עצומה בגלל שאמר משהו חריף נגד הצבא באחת התוכניות (לא ידעתי שבעיני אנשי שמאל הצבא חסין מביקורת).

את אלי ציפורי עומדים לפטר, את ברדוגו רודפים (הוא מקריא דף מסרים? האם האזנתם אי פעם לפתיחים של רינו צרור?), על אברי גלעד עשו אמבוש כולל קריאה לפיטוריו בגלל שהעז באיזה אייטם בתוכנית הבוקר לחרוג מהמקהלה, את גדי טאוב ביקשו להדיח מהפאנל בחדשות 13 לאחר הופעה סוערת (כל הכבוד לאילה חסון שלא נכנעה), את קלמן ליבסקינד מקפידים כתבי מדיה לכנות ״עיתונאי ימני״ (ברק רביד איננו ״עיתונאי שמאלני״. הוא סתם עיתונאי), ועמית סגל, שהרצאותיו הפכו לאחד הדברים הלוהטים היום בשוק ההרצאות גרם לאליטה התקשורתית לקרוא לדיון ציבורי בנושא, למרות שכל העיתונאים הבכירים בישראל עושים זאת גם הם בזמנם החופשי כבר שנים."

דאום מוסיף, "מעניין שרק כשזה עמית סגל צריך לפתע ״לקיים דיון״. עכשיו תראו, לא עם כל מה ששדרנים מימין אומרים אני מסכים וגם מהסגנון אני לא אחת מסתייג, אבל אגלה לכם סוד: גם ״גב האומה״, למשל, שרומסת בעקביות את הציבור המסורתי בישראל ושההשתלחות של שליין במונולוגים נגד חרדים ודתיים לא בהכרח נופלת מזו של ירון לונדון היום נגד ערבים (התאגיד בהודעה חריפה קרא ללונדון כמובן להתנצל ״עד מחר בחצות היום״, לא פחות)- התוכנית הזו רחוקה מאוד מעמדותי, אבל מעולם לא חשבתי שצריך ״להילחם״ בה."

לבסוף הוא חותם, "הימים ימי בחירות ולאנשים שונים יש עמדות שונות- מה הבעיה בזה? מה אתם כל כך נלחצים? ברצינות אני שואל, עזבו חופש ביטוי: זה לא הרבה יותר מעניין ככה?"