מדריך טרשת נפוצה – כל מה שצריך לדעת!

בעקבות הודעתו של מאמן הכדורסל הבכיר דיוויד בלאט על כך שהוא חולה במחלת הטרשת הנפוצה, פרופ' דימיטריוס קרוסיס עושה סדר במחלה, איך מאבחנים, מהיא טרשת נפוצה ואיך מטפלים בה?

מדריך טרשת נפוצה – כל מה שצריך לדעת!
  Photo by Moshe Shai/FLASH90

מהי טרשת נפוצה?

פירושה של המילה טרשת הוא צלקת (Sclerosis) מפני שמה שמאפיין אותה הוא נגעים דמויי צלקת במערכת העצבים המרכזית. המילה "נפוצה" (Multiple) מתייחסת לעובדה שהנגעים האלה נמצאים בכל מערכת העצבים המרכזית.

זוהי מחלה כרונית שתוקפת צעירים בני 40-20, והיא שכיחה אצל נשים פי שניים יותר מאשר בגברים. הגורמים לה, בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, אינם ידועים אבל נמצא קשר לחשיפה לנגיפים שונים, מחסור בוויטמין D, אזור המגורים ורמת זיהום האוויר בו, נטייה גנטית ושינויים בהרכב אוכלוסיית החיידקים במעיים (מיקרוביום).

עוד באותו נושא

המאמן דיוויד בלאט חושף: אני חולה בטרשת נפוצה


3

הטרשת הנפוצה מתקדמת בצורת התקפים עם הפוגות ביניהם, כשבכל התקף נוצר נזק עצבי נוסף. במיעוט המקרים (15%-10%) המחלה מופיעה ללא התקפים כלל אלא מתקדמת באחידות, או שיש התקפים בודדים בהתחלה ואז המוגבלות מתקדמת בצורה קבועה. בהתקף חווים החולים ירידה חדה בראייה או כפל ראייה, או חולשה בצד אחד של הגוף או ברגליים, סחרחורות או חוסר יציבות. בסיומו של ההתקף, ישנה חזרה כמעט מלאה לתפקוד קודם, אך כל התקף מגדיל את הנזק המצטבר במערכת העצבים המרכזית.

איך מאבחנים?

תהליך האבחון מתחיל אצל רופא משפחה, ולאחר מכן נעשית בדיקה אצל נוירולוג (עדיף אצל מומחה בתחום המחלה). המטופלים עוברים בדיקות דם כדי לשלול מצבים שיכולים לבוא לביטוי באופן דומה לטרשת הנפוצה כמו זיהומים ומחלות דלקתיות. בשלב הבא הם מופנים לדימות תהודה מגנטית (MRI) למוח ולעמוד השדרה שבה נראות הצלקות המאפיינות את המחלה. אם התשובות אינן מוחלטות, הבדיקה האחרונה היא ניקור מותני, שבמהלכה מוחדרת מחט לעמוד השדרה באזור המותן ונלקחת דגימה של נוזל השדרה על מנת לוודא שאכן קיימת תגובה דלקתית במערכת העצבים.

אילו טיפולים קיימים?

הטיפול בטרשת נפוצה מתמקד בדיכוי המערכת החיסונית כדי שלא תפגע במערכת העצבים. עם זאת, דיכוי יתר מגדיל את הסיכון להתפתחותם של גידולים סרטניים וזיהומים אופורטוניסטיים (Opportunistic infection), כלומר זיהומים שנוצרים על ידי פתוגנים (נגיפים, חיידקים, פטריות וטפילים חד תאיים) שבאופן רגיל אינם מזיקים לגוף אך מנצלים את חולשתה של המערכת החיסונים כדי לתקוף.

עד לפני שני עשורים הטיפול התבסס על כימותרפיה במינונים נמוכים ממה שנהוג לתת לחולים סרטן. הטיפול הכימותרפי גרם לדיכוי כללי של מערכת החיסונית ולהטבה בטרשת, אבל הגביר את הסיכון לסרטן ולזיהומים.

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 נוספו שני טיפולים חדשים, קופקסון והתרופות ממשפחת האינטרפרון. שניהם ניתנו בזריקות ונחשבו חדשניים שכן במקום ליצור דיכוי כללי למערכת החיסונית הם אפשרו לווסת את פעולתה. הטיפולים האלה מנעו כ-30% מההתקפים של המחלה, אך לא שיפרו את מצבם התפקודי של החולים, שבדרך כלל המשיך להידרדר לאחר כל התקף.

לפני כעשר שנים פותחו טיפולים מתקדמים יותר, טיפולים ביולוגים ״חכמים״ או תרופות שניתנו דרך הפה והוכיחו יעילות גבוהה יותר. אחת התרופות הביולוגיות ה״חכמות״ היא נטליזומאב, שהייתה הראשונה שהצליחה להתמודד עם הפגיעה במחסום דם-מוח שקיימת בטרשת נפוצה. מחסום זה מונע מעבר של מרכיבים דלקתיים ממחזור הדם אל תוך המוח כדי לשמור על הסטריליות שלו. בטרשת נפוצה בגלל הפגיעה במחסום, מתאפשרת חדירה של תאים דלקתיים למערכת העצבים המרכזית. התרופה הראתה יעילות כמעט כפולה ביחס לתרופות הדור הראשון, ופיתוחה הייתה עליית מדרגה משמעותית במניעת ההתקפים וההתקדמות בנכות.

באופן כללי, שיטות הטיפול הקונבנציונליות הוותיקות ערבו שימוש כרוני בתרופות שמשפיעות על מערכת החיסונית ( "טיפול הרציף" Maintenance). השפעתם של הטיפולים מסוג זה חולפת לאחר הפסקתם. בשנים האחרונות יש גישה טיפולית חדשנית, שלפיה אפשר להרוס (באופן חלקי או מלא) את המערכת החיסונית (Depletion) ואחר כך לבנות אותה מחדש (Reconstitution). אלה טיפולים קצרי מועד, אך יש להם השפעות ארוכות טווח על המערכת החיסונית. דוגמאות של טיפולים מסוג זה כוללות את תרופת האלמטוזומאב, המאבנקלאד והאוקרליזומאב.

מה יקרה אחרי האבחון?

מרגע האבחון, החולים בטרשת נפוצה זקוקים מדי כמה שנים לשנות טיפול, מכיוון שהטיפולים מאבדים עם הזמן את יעילותם. המשמעות היא שהתאמת הטיפול מצריכה חשיבה ארוכת טווח ותכנון מראש של הצעד הטיפולי הבא.

לדוגמה, הגישה הטיפולית של הרס המערכת החיסונית ובנייה מחדש יכולה לחסוך למטופלים שנים ארוכות של טיפול רציף, לכן לפעמים כדאי להתחיל בו סמוך לאבחון. עם זאת, לטיפול מסוג זה, יש השפעה בלתי הפיכה על מערכת החיסונית. יתר על כן, ייתכן שהשינויים הגנטיים שגרמו מלכתחילה לנטייה לפתח את הטרשת הנפוצה יהיו קיימים גם לאחר הרס ובניה מחדש של תאי הדם הלבנים המרכיבים את מערכת החיסון, ולכן תיתכן חזרה של המחלה.

חיסרון נוסף הוא שהגעתה לאיזון של המערכת החיסונית החדשה אחרי טיפולי ההחסרה (Depletion) נמשך זמן ארוך וקשה יהיה להעריך מה תהיה ההשפעה של טיפול חלופי במידה שיהיה בו צורך בהמשך.

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית מתקדמת אך טיפול תואם ויעיל יכול לעקב את התקדמותה ואף לשפר את התפקוד הנוירולוגי של החולים. בשל מורכבות הטיפולים החדשים במחלה, מומלץ להיות במעקב במרפאות או מרכזים ייעודיים לטרשת נפוצה, המתמחים במורכבויות אלה. הרופאים המטפלים מחליטים על מתווה טיפולי מותאם לכל מטופל לפי הפרמטרים הספציפים של המחלה אצלו וכיום יש מקום לאופטימיות רבה בנוגע להשגת היעד של עקוב ההתקדמות, שיפור התפקוד וחיים טובים יותר לאלפי הפציינטים עם טרשת נפוצה.

פרופ' דימיטריוס קרוסיס הוא מנהל המרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי הדסה

 

 

 

 

 

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו