במהלך האחרון של החזרת אריה דרעי לש"ס גילה הרב עובדיה יוסף את אחריותו לאלפי ההרוגים של הסכמי אוסלו.

בעבר, כדי לקרוץ לציבור הימני, אמרו בש"ס כי אריה דרעי הטעה את הרב עובדיה יוסף ומכר לו את הסכמי אוסלו. היום מתגלה כי מדובר בספין של מפלגה שראשיה נוטים שמאלה ומצביעיה ימנים.

מי שמחזיר לתנועתו את אדריכל אוסלו, והרוח הפוליטית שהביאה את אישור ההסכם הארור ההוא, לא יוכל עוד לטעון כי הטעו אותו. כל עוד היה דרעי בחוץ היה יכול טיעון כזה להחזיק, עכשיו מסתבר כי הרב כנראה לא הוטעה ואישר את ההסכמים מתוך הבנה. האפשרות השנייה היא שהוא מוכן שיטעו אותו בשנית. לא ברור מה יותר חמור.

השאלה החינוכית

בכלל החזרתו של דרעי להנהגת התנועה בתור יושב ראש או אפילו "רק" בתור בכיר, מעלים את החשש כי שיקולים קטנים של מנדט או שניים, עדיפים אצל הרב יוסף על פני הדאגה לכלל ישראל.

האם מעבר לשיקול האלקטוראלי שמסתכמים על פי הסקרים בתוספת של שניים שלושה מנדטים למפלגה, לא עומדת בפני הרב השאלה החינוכית, איך זה שהוא נותן את המושכות של אחת התנועות החזקות בישראל לאיש שהורשע בפלילים?

ומעבר לזה, האם בהחזרתו של דרעי לעניינים מתעלם הרב מכך שדרעי אחראי על כמה מהפרשיות הפוליטיות  כשמעבר להסכמי אוסלו, בהם היה דרעי שושבין ראשי, הוא אחראי גם על "התרגיל המסריח", בו נכשל יחד עם שמעון פרס להדיח את שמיר ולעלות לשלטון במקומו. ומה עם פרשת "בראון – חברון", בו נקשר שמו של דרעי, כי בתמורה להצבעה על מסירת עיר האבות לפלסטינים, יתמנה יועץ משפטי נוח עבורו?

ממי שנתפש אצל רבים כגדול הדור נדרש להתעלות מעל השיקולים הקטנוניים של הבחירות הבאות ולדאוג לכלל ישראל, הן מבחינה תורנית, הן מבחינה חינוכית והן מבחינה חינוכית. סילוקו של דרעי מהחיים הפוליטיים יהיה הצעד הראשון.