הרב אמנון בזק, מרבני הר עציון, מתייחס ללחצים המופעלים על שר החינוך, הרב רפי פרץ, לטרפד את מינויה של ד"ר איילת סיידלר למפמ"רית לתנ"ך בחינוך הממלכתי דתי ואומר כי מדובר ב"תפירת תיק". עוד הוא מוסיף כי אם הרב פרץ יכנע לתהליך "הר המוריזציה", כהגדרתו, אז צריך לחפש מפלגה אחרת להצביע לה.

בפוסט ארוך שפרסם בעמוד הפייסבוק שלו, כתב הרב בזק: "מחר בע"ה אמורה וועדה לאשר את מינויה של ד"ר איילת סיידלר לתפקיד מפמ"רית תנ"ך בחינוך הממלכתי-דתי. כפי שכבר ציינתי בעבר, במינויה של ד"ר סיידלר, מחנכת ומורה ותיקה לתנ"ך באולפנות, סגנית ראש המדרשה בבר אילן, שיראתה קודמת לחכמתה, תומכים מועצת החמ"ד ורבני הציונות הדתית כגון הרב אריאל, הרב דרוקמן והרב אייזמן. אולם, חוגי הר המור מפעילים לחץ כבד על שר החינוך הרב רפי פרץ לסכל את המינוי".

הרב בזק ציין כי במסגרת הלחצים על הרב פרץ "הרב יעקב דביר מישיבת מצפה רמון החליט פשוט 'לתפור לה תיק' באופן מסולף ומעוות, תוך ציטוטים מדבריה, במקרים רבים מתוך סיכומי שיעורים של תלמידים. למרות שהרב דביר מודה שהוא כלל אינו מכיר אותה, הוא קובע נחרצות במכתב ששלח לכל מנהלי מוסדות החינוך בחמ"ד שהיא בעלת "גישה מחקרית קרה ומנותקת" לתנ"ך, "גישה הרסנית ואנטי חינוכית". כל זאת רק משום שהיא אינה הולכת בדרך הקיצונית של חוגי הר המור, שהפנו עורף למסורת לימוד הפשט שלימדונו הראשונים, והחליטו להוציא מחוץ לקו כל מי שאינו שותף לדעתם".

בהמשך מביא הרב בזק דוגמאות ממכתבו של הרב דביר וכותב כי "מקוצר הזמן והמקום אציין רק שלוש דוגמאות: תחת הכותרת "ביקורת המקרא" הרב דביר מצטט מדבריה של סיידלר: "לפעמים בתנ"ך יש הערת עריכה שנוספה לסיפור יותר מאוחר", והוא מוסיף הסבר: "משמעות הדברים היא שהתנ"ך אינו פסוקים שנאמרו לנביא בנבואה אלא עריכה של אנשים מתקופות שונות". לפלא הוא כיצד נשמטו מדבריו עשרות מקומות שבהם חז"ל והמפרשים כתבו בדיוק כך. רק דוגמה אחת מני רבות: ביהושע ט"ו מסופר על כיבוש העיר דביר, ורש"י מציין, למרות שלפי חז"ל יהושע חיבר את ספרו, שפסוקים אלו נכתבו "לאחר מות יהושע". האם יש לפסול כעת גם את פירוש רש"י?".

הרב בזק ממשיך וכותב כי "הרב דביר מאשים את סיידלר ב"גישה ספרותית". כללית, הניתוח הספרותי של התנ"ך אחד החידושים הנפלאים של דורנו, וזכינו לראות גם בחודש האחרון עד כמה הוא מחייה את נפשם של לומדי התנ"ך. כשהרב דביר מבקש להציג את גישתה של סיידלר הוא מצטט מדבריה על התהליך שעברו מרדכי ואסתר במהלך המגילה, שבא לידי ביטוי בכך שהם היו בעלי שמות נוכריים: "אסתר זה השם של אלת הפריון והאהבה". אולם, גם כאן הדברים מופיעים במפורש בגמרא בשם רבי נחמיה: "שהיו אומות העולם קורין אותה על שם איסתהר", כלומר – האלה אישתר. האם גם רבי נחמיה פסול?".

בדוגמא האחרונה כותב הרב בזק: "אי אפשר בלי פרשת דוד ובת שבע. כתבתי בהרחבה בעבר (בספרי על שמואל ב' וב'עד היום הזה') שהגישה הרווחת בחז"ל ובמפרשים היא להבין את הפסוקים כפשוטם, וכפי שכתבו, בין היתר, רד"ק, רלב"ג, ר' יוסף קרא ואברבנאל. האמנם גם המפרשים הללו יפסול הרב דביר, כפי שטען שגישתה של סיידלר פסולה בגלל שהיא עומדת "בניגוד גמור לדברי חז"ל במסכת שבת שדוד לא חטא באשת איש"? ככלל, מפרשי המקרא תמיד הלכו בדרך המציגה את המורכבות של גיבוריה ואת העובדה שלכולם יש חולשות ונפילות, כשהמבחן הגדול הוא יכולתם לתקן ולשוב בתשובה. מה שהיה מקובל על רש"י, רד"ק ורמב"ן, מוגדר כעת בפי הרב דביר כגישה אנטי חינוכית "שאינה נמנעת מהצגת גדולי ישראל שזכו לנבואה כבני אדם רגילים בעלי חולשות ויצרים".

בסוף דבריו כותב הרב בזק: "לסיום, שתי הערות. האחת, במישור הציבורי: אם אכן ייכנע הרב פרץ לקמפיין המסולף הזה, מן הראוי שכל מי שאינו מוכן לקבל את תהליך 'הר המוריזציה' של החינוך הממלכתי דתי יחפש לו מפלגה אחרת להצביע לה. כניעה כזו, מול עמדת מועצת החמ"ד ורבני הציונות הדתית, תוכיח שהסכנה הגדולה ביותר לחינוך ילדינו תהיה דווקא אם שר החינוך ימשיך להיות מי שמתקפל תחת לחצים פוגעניים ומסולפים של אנשי מפלגת נועם".

"שנית, במישור האישי. הדברים הללו נכתבים בשעה שאני בחופשה משפחתית ברומא, לא הרחק משער טיטוס, המסמל את חורבן הבית השני בגלל שנאת חינם ובגלל מי שלא מחה על פגיעה בכבוד חברו. כשקיבלתי אמש מאנשי חינוך את מכתבו של הרב דביר, התנצלתי על כך שבגלל הנסיבות לא אוכל להגיב. אולם לאחר לילה שבו לא השתחררתי מהעוול שנעשה כאן לאיילת סיידלר, השתדלתי בכל זאת להתייחס לנושא בתנאים מוגבלים, והתנצלותי מראש שכנראה לא אוכל גם להתייחס לתגובות".