בשירו המקסים 'שהשמש תעבור עלי'  מדבר יורם טהר לב על ימים ללא מרגוע, בהם לא ימצא לו נחמה.

בימי מעבר אלו  שבין  ראש השנה ליום כיפור  ימי עשרת ימי תשובה, כשאנו עומדים על מפתנם של ימי הדין, אנו דווקא זקוקים לימים של מרגוע בהם נמצא נחמה.

מהלך חיינו בדרך כלל מכוון כלפי חוץ. אנו נדרשים לעמוד בציפיות חיצוניות, אנו אמורים לפעול אל מול אנשים וכוחות שמחוצה לנו. אנו מעוניינים להשפיע,לשנות, וליצור מציאות חדשה במעגלי העולם בו אנו חיים- החל מהתא המשפחתי ועד העולם כולו, עד ש'כל בני בשר יקראו בשמך'.

ימים אלו בהם אנו מחפשים מרגוע ונחמה הם ימים בהם גם אנחנו בעצמנו מחפשים לשנות כיוון . לנווט את ספינת חיינו קצת אחרת. לכיוונים אחרים ובעוצמות אחרות.לא כלפי חוץ- אלא כלפי פנים. אלו ימים בהם מראת החיים שלנו ניצבת מולנו במלוא עוצמתה ושואלת אותנו את שאלת 'אייכה',כמו במילותיו הקולעות והרגישות של שולי רנד- 'קולות מהעבר לוחשים לי לעצור' אבל אני מוסיף בחושך לחתור ושואל ומבקש, אייכה?! '

רבי אלעזר בן דורדיא בגמרא, מסכם את 'סדרת החינוך' שהוא עובר במשפט 'אין הדבר תלוי אלא בי'. נקודת סיום זו של רבי אלעזר ,צריכה להיות  נקודת הזינוק שלנו ערב הימים הנוראים- אין הדבר תלוי אלא בנו. אבל לפני ה'בנו' בלשון רבים, המהלך והתהליך צריך להתחיל בלשון יחיד- 'בי'.

תהליך התשובה והשינוי מתחיל ברמה האישית, הפנימית, האינטימית של כל אחד ואחד הניצב מול עצמו ומצפונו. לא בכדי בחרתי להשתמש במילה 'תהליך'. בעולם בו התוצאה היא החשובה, בו הכל נמדד ב'תכלס', בו העולם רגיל לחשוב במושגים של 'במבחן התוצאה', דווקא במציאות הזו יש חשיבות עליונה ל'מבחן התהליך'.

התשובה לשאלה 'אייכה' איננה יכולה להיות סתמית או שטחית. אסור לה להימדד בדברים חיצוניים בלבד. השאלה הנוקבת הזו מזקיקה אותנו לתהליך עמוק, יסודי ונוקב עם עצמנו, ומתוך כך עם סביבתנו.

לגלות את הטוהר הנעלם

כל כך הרבה קליפות ועטיפות אנו עוטים על עצמנו במהלך שגרת החיים. חלק אנו עוטים על עצמנו מרצון וחלק מאונס. חלק החברה מטילה עלינו וחלק זו היסחפות הנובעת מלחץ של דעת קהל או רצון למצוא חן בעיני הבריות. תהא הסיבה אשר תהא- אותן שכבות המצטברות על נשמתנו ואישיותנו יש בהן כדי להעכיר את הצלילות, כדי לכסות על האמת, כדי לטייח וכדי וטשטש את המקור והאמיתי שבנו.

בדיוק לשם כך באים הימים הבאים עלינו לטובה. לסייע לנו לגלות את מה שקיים בתוכנו- אלא שבשחיקת החיים הדחקנו והתעלמנו ממנו. לא ליבוא חיצוני הנשמה זקוקה, אלא לגילוי ויצוא פנימי של הכוחות הגנוזים בה, שלא תמיד אנו יודעים אל נכון כיצד להוציאם מהכוח אל הפועל.

לא תשובה חיצונית ומלאכותית נדרשת מאיתנו, אלא ימים של עמל ושל תהליך אישי פנימי ומשמעותי שיסייע לנו לחזור בתשובה כדי לחזור ולהיות מה שאנחנו באמת. 'אלוקי- נשמה שנתת בי טהורה היא.' את הטוהר הנעלם הזה אנו מבקשים לחשוף בשנית ולגלות בימים בהם המלך בשדה.

להחזיר את הכיוון

ולא רק אנחנו כפרטים נדרשים לתהליך החיוני הזה, אלא גם ככלל וכאומה אנו זקוקים לו. כל כך הרבה השפעות ורוחות פועלות על נשמת העם היהודי הבונה את ביתו בציון, עד שפעמים מרוב עוצמתם אנו מאבדים מצפן מצפון וכיוון. שוכחים מאין באנו ולאן בעצם מועדות פנינו.

אין כימים אלו כדי לשוב ולהאיר לנו כמגדלור באפילה את היעד המגמה והכיוון שלשמם הגענו עד הלום.

ערב יום כיפור, רוצים אנו כהמשך מילותיו של יורם טהרלב- 'לפסוע באותה הדרך בתוך פריחת הכרכומים, ולהיות כל כך אחרת  ולפרוח ערב הגשמים.'

אלי ,אלי, רק תפילה אשא שיהי נועמך עלינו, ויתקבלו לרצון אמרי פינו בתפילותינו למען אחינו ורעינו, ולמען עמנו וארצנו. שתשובתנו מאהבה תתקבל ברחמים ורצון, ומכוחה ניגזר  כולנו- כפרטים וככלל לחיים טובים, לבשורות טובות,לישועות ונחמות.

==

שולי מועלם מתמודדת על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת.