היום יום השנה לפטירתו של מו"ר הרב עמיטל זצ"ל. מה קיבלה ממנו החברה הישראלית שנפגשה בו?
רב אוהב ישראל. באמת. מכיר בכך שכולנו חלקים. שלכולנו מקום חלקי במציאות. שכל אחד מביא למפגש את עולמו, וביחד נבנה דבר מה משותף. ההתנשאות נמצאת מחוץ לשיח. מחבר אמיתי של החברה.
רב אמיץ. מקיים בעצמו "לא תגורו מפני איש". אומר את האמת מפני שהיא האמת, אף שהוא משלם מחיר יקר על כך.
רב עם חזון. חזון הקמת הישיבה המיוחדת "הר עציון"; חזון החותר לשלום ולהפסקת שפיכות דמים, מתוך עולם ההתיישבות וההתנחלות; חזון תורה בפרשנות חסידית בעולמה של הציונות הדתית.
רב שהמוסר נר לרגליו; שאת חובת היושרה הוא מקיים גם בין אדם לחבירו, וגם בינו ובין אלוהינו – כאשר ביושר הוא ניצב מול אתגר תמימות-האמונה לאחר השואה; רב שמקרב את ישראל לאביהם שבשמיים, שפוסק הלכה מתוך תורה המכוונת לכלל ישראל; שמלמד תורה תובענית ומאירת פנים כאחד.
רב ציוני. לכתחילה. מכיר במדינת ישראל ובמוסדותיה; שותף בשיטה הדמוקרטית, לא רק בתחום הכרעת הרוב, כי אם גם בחובת ההגנה על היחיד; רב שמכיר גם במחיר של סוגיות דת ומדינה, ומבקש ביחד דרך למתן את המתח ביניהן.
רב קרוב. בעל אירוניה עצמית מפוכחת. שלא חי בתודעה שכבודו ממלא את כל המציאות.
הוא חסר לנו. מאוד מאוד.
תגובות