רב הישוב בית אל וראש ישיבת עטרת ירושלים, הרב שלמה אבינר משגר איגרת המתייחסת לפרייריז ב'בית היהודי' ומביע את דעתו האישית בנושא.

באגרת, שתתפרסם בעלוני השבת הבאה (כי תבוא), יום לפני מועד סיום ההתפקדות למפלגה כותב הרב על הבית היהודי: "אמנם המפלגה היא עתה חלשה, אך אין לומר נואש, אלא לעשות הכל כדי לחזקה ולאמצה, לרוממה ולשגבה."

לגבי המתמודדים לבית היהודי כותב הרב אבינר כי "המצע של המזרחי-המפד"ל-הבית היהודי אינו צריך תיקון. הוא צריך ביצוע, וכמובן אין זה קל. אין לשנות את האידיאל, אלא לבחון – כמה שדעתו משגת – מי מסוגל להגשימו."

על חברי הכנסת הנוכחיים של הבית היהודי אומר הרב כי "עם כל האידיאל הגדול של הבית היהודי, והאיכות האישית של חברי הכנסת העכשוויים, והישגיהם החשובים, עינינו רואות שאין באפשרותם לקדם את המפלגה. לכן יש צורך בחילופי גברא. להפטיר כאשתקד הוא ברכה לבטלה."

לגבי ההתמודדות הנוכחית מציין הרב באגרתו כי הוא אינו אומר מה להצביע: "בעניינים אלה כל אזרח דינו כחבר בית דין גדול, וחבר בית דין אסור לו לבטל דעתו מפני דעת אחרים. לכן אני רק אומר מה אני עושה באופן אישי, כמובן בצרוף נימוקים, וכל אחד ישקול ויחליט כחוכמתו."

אך מאידך כותב הרב על שלושת המתמודדים: נפתלי בנט, איילת שקד והרב אביחי רונצקי כי "הינם אנשים מאד מוכשרים, שהוכיחו את עצמם בתפקידי הנהגה רמים ורחבים בעלי אופי מדיני, בעלי כושר ארגון, בעלי ראייה ארוכת טווח, בעלי ניתוח שורשי, ויחד עם זה בעלי יוזמה ודבקות במטרה. ומעל זה ובתוך זה, הינם בעלי מידות ואידיאליסטים."

"השלישייה החדשה שמתמודדת, ידידי הרב אבי רונצקי, נפתלי בנט ואיילת שקד – לא ראי זה כראי זה, לכל אחד מעלות אחרים, אך הם פועלים בהרמוניה פנימית, וכולם יחד מהווים שילוב גוונים מופלא ורב פעלים."

על שילובה של איילת שקד שאינה אישה דתית אומר הרב כי "באשר לחבר כנסת אשה וחבר כנסת חילוני, כבר היו דברים מעולם גם בפעם הקודמת".  ועל הרב כותב הרב "אין צריך להזכיר שהרב אבי רונצקי, הוא תלמיד חכם אמיתי וגם צדיק אמיתי, וכולם יודעים שהוא חולל מהפכה גדולה של קידוש השם בצה"ל, בלי תופים ורעשים, אלא בשקט ובבטחה, מתוך השפעתו האישית, והכיח את עצמו כאיש רוחני – מעשי. גם כאן, בלי הצהרות וחצוצרות".

חייבים אחדות בין המפלגות

לגבי התפקדות ללא כוונה להצביע כלל למפלגה, חוזר הרב על מה שכתב בעבר, כי "אין זה מוסרי לאדם להתפקד למפלגה ולהשפיע על מהלכיה הפנימיים, אם אינו חושב להצביע עבורה. זו גניבת דעת, זו רמאות. לכן יתפקד עבור הבית היהודי, רק מי שנושא איתו בליבו. כמובן, זה עלול להשתנות לקראת הבחירות, או עקב הרכב חברי הכנסת, או עקב הצפי שתקום רק מפלגה קיקיונית ללא כח השפעה, אך בשעת התפקדות – שם ביתו."

גם האיחוד בין שתי המפלגות הוא מוכרח לדעתו: ""הפילוג לשתי מפלגות משנה, בית יהודי ואיחוד לאומי, שאין ביניהן הבדל ניכר, הוא בעוכרנו. לקראת אפשרות בחירות לפני חודשים מספר הן התאגדו, ודי ברור שכך יהיה בבחירות הבאות, כי בלי זה אין מה לדבר, אין לנו עניין בשני קיקיונות."

האגרת מסתיימת במילים " לכן אני אומר להם – חזקו אמצו בעבודת הקודש, עלו והצליחו."