"פעם הציונות הדתית הייתה גשר לאהבת אדם, 'ואהבת לרעך כמוך'. היום כל הזמן זה רק הולך ומקצין… כל איחוד וחיבור שמכניס עוד גורמים ששונאים את כל מי שהוא לא כמוך הוא רגע עצוב. נחצה פה קו אדום". (יאיא פינק – לפני שלושה חודשים בזמן הדיון על האיחוד עם עוצמה יהודית).

יאיא יקר, מעולם לא פגשתי בך. תמיד רציתי להניח שאתה באמת מאמין במה שאתה אומר. שאתה באמת רוצה להילחם בקיצוניות ובשנאה. כנראה שטעיתי. הבוקר התבשרנו על כך שהחלטת לחבור לאהוד ברק.

אם אתה באמת מאמין בהטפות המוסר שהטפת לנו בלהט רב רק לפני כמה חודשים, אתה צריך לחזור בך מיד מכוונתך להצטרף לאדם הקיצוני ומטיף השנאה, אהוד ברק, שכהונתו כראש הממשלה לא יכולה להצדיק את התנהלותו הקיצונית ומחרחרת השנאות.

לא שכחנו את קריאתו האנרכיסטית והמסוכנת למרד ולסרבנות. את הטפתו למרי אזרחי ולסירוב פקודה המוני של צה"ל והשב"כ. כשהרב טאו כתב דברים הרבה פחות חריפים השתוללתם, אבל מה שאסור לרב טאו מותר כנראה לרב (אלוף) אהוד ברק.

אם אתה באמת חרד מהשנאה לכל מי ששונה ממך מה לך ולאהוד ברק?

"ברית בין מושחתים בראשות נתניהו וגזענים פשיסטים ומשיחיים מהצד השני… הרבנים לוינשטיין וסדן… רבנים משיחיים, קוקיאניים, גזעניים", אמר ברק בוועידת הארץ לפני כמה חודשים תוך שהוא מוציא מחוץ למחנה הישראלי מאות אלפי אזרחים. מאז הוא לא חזר בו מהטפות השנאה שלו,  רק לפני ארבעה ימים הוא שוב כינה קבוצה גדולה מתוך הציונות הדתית, "גזענית, משיחית קיצונית, מסלפי היהדות והציונות".

האיש הקיצוני הזה שמאשים את הימין בהסתה לרצח רבין לא נרתע מלהאשים את נתניהו בכך שהוא מתנהג כמו "משת"פ של החמאס" (16/12/2108 – רשת ב'). זאת אחריות ציבורית? זאת מלחמה בהסתה? זה ואהבת לרעך כמוך? ואולי מה שאסור לנו מותר לכם.

יאיא יקר, אני עמדתי במבחן היושר הזה שבו אתה נכשל עכשיו. כשהאיחוד עם עוצמה יהודית עמד על הפרק נאלצתי, למרות אהבתי הגדולה לאנשים שמרכיבים את המפלגה הזאת ולמרות הערכתי העצומה למסירות נפשם למען עם ישראל וארץ ישראל, להביע את הסתייגותי החמורה מהחיבור הזה ושילמתי על כך מחיר ציבורי.

אתה, לעומת זאת, שעומד ומטיף לנו על קווים אדומים ועל מאבק בשנאה, עטת על ההזדמנות הראשונה לחבור לאדם הקיצוני והמסוכן הזה בלי להשמיע מילה אחת של הסתייגות מהקיצוניות שלו.