לונדון פינת בן אוליאל, דרך קטוסה

בשבוע שעבר היה נדמה  שהשיא בתנועת מי טו נפרץ וקיבל תפנית. התחקיר המקיף של רביב דרוקר בתכנית המקור באשר לנמרוד ברנע, פעיל בכיר במר"צ שסומן על ידי לא פחות מארבע תלונות שהתבררו למעשה כעורבא פרח, הביא איתו גל של תגובות מפתיעות בכנותן, דווקא מנשים פמיניסטיות שלא בחלו בעבר לשפוך את דמם של גברים, הגם שדובר בכאלה שנאלצו להתהפך בקברם עשרות שנים אחרי המעשים שיוחסו להם.

להגנתו של ברנע יצאו כוהנות מכובדות. פרופסור אורית קמיר, אריאנה מלמד, פרופסור אסתר הרצוג ועוד. סומן גם אויב חדש, הותקפו חברות הכנסת  תמר זנדברג ומיכל רוזין והייתה תחושה שחוש הצדק, וחזקת החפות, גברו לפתע באיחור אמנם – על הרצון הנשכני למגר גברים בין אם הם אשמים אם לאו, ורצוי בכוחנות כזו שלא תתיר להם לשוב לזירה הציבורית.

אז חשבנו. אתמול נפל לזרועותיהן של שוחרות המרחב הבטוח והא-מיני טרף חדש. ממקור לא צפוי, אשר פעל באופן 'עצמוני'.

ירון לונדון, שהשיק לא מכבר פורמט אקטואליה ותרבות חדש בשידורי התאגיד יחד עם גאולה אבן סער, סיפר בשידור שהשיב לליטוף משפיל של כריסו על ידי אישה זרה במעלית, אשר אמרה לו : "לונדון, ככה ?" לאמור: "אתה, שהיית מושא הערצה במשך שנות דור, התדרדרת כך וכרסך תפחה?" אז, במענה לכך, חפן הלה את שדה והפטיר: "גם זה לא כמו שהיה פעם".

האמת? לתפישתי מדובר כאן בהשפלה הדדית. היא אמרה לו: אתה זקן תראה אותך.. והוא 'החזיר' לה: תראי! גם את, דדיך לא כתמול שלשום. והפליק שלו הכאיב כנראה, יותר.. אבל, לא הנשים הצדקניות שלנו מימין ומשמאל, תפספסנה הזדמנות פז כזו לזעוק "השעיה" ומיד!

אני סבורה שמדובר בצדקנות וצקצקנות, בציד מכשפות מן הזן הנחות, ואני שמחה לומר זאת דווקא על יריב פוליטי, ועל מי שנבוכתי בשם משפחתו כשלפני שנים, עוד כשרעייתו הייתה חולה, הוא לא בחל להתראיין ולהודות בכך שלא היה נאמן לה. על מי שהסתיר בן מחוץ לנישואין לאורך עשרות שנים, עד שמשפחתו דרשה ממנו לצאת מהארון.  אני מגנה דווקא עליו בלי היסוס כי  קמפיין המי טו הזה יצא מכל פרופורציה.

חזקת החפות הפכה לאות מתה. יכולה אישה לטעון טענה מופרכת וכל העדה מנדה, האדם מפסיד בן רגע את שמו הטוב, את פרנסתו ומעמדו. אני מקווה שאפשר יהיה לעצור את המהלך הזה. בסופו של יום, החברה המתירנית היא זו שתתבע הפרדה מגדרית במרחב הציבורי. חכו ותראו.

מאמינות לקורבנות?

אם אנחנו כבר דנים בחזקת החפות, ובלחץ הציבורי שגוזר את חייהם של אנשים לחסד או לשבט, אי אפשר שלא להזכיר את ביטול כתב האישום ואת שחרורו ממעצר של הפלסטיני החשוד עדיין באונס חמור של ילדה בת שבע. כאן פועלים כוחות אחרים. נשים כמעט לא יצאו להגנת הילדה, ולא נשמע קול ברור מצידם של ארגוני נשים שבכל מקרה דברי הילדה נאמנים. איילה חסון וצופית גרנט יצאו מן הכלל בהקשר הזה, אבל זהו. כל הלחץ הציבורי הופעל כדי להבליט את היעדר ההוכחות הפורנזיות. כתב האישום החמור, ראו זה פלא – פעל כבומרנג, והחשוד (עדיין חשוד) שוחרר לביתו.

חורים בכתבי אישום? תלוי אצל מי

אם נשאל, ולא חשוב כמה נפבלל בעינינו – כיצד מוגש כתב אישום כל כך מחורר על ידי הפרקליטות הצבאית (ולא רק) , נצטרך לומר שאיננו מופתעים כלל וכלל ! כל מי שנחשף לתהליך המעצר, החקירות בעינויים, ההפללה ובסופו של יום כתב האישום שנשען על הודאת חשוד שנגבתה כאמור בעינויים, ללא כל ראייה פורנזית של עמירם בן אוליאל, יודע היטב שכתבי אישום מחוררים מוגשים חדשות לבקרים, אבל יש הבדל. הבדל גדול.

באשר לחשוד פלסטיני יוצאת הפרקליטות הצבאית מגדרה כדי לבטל את כתב האישום. ואילו, באשר לחשוד יהודי, ולא עלינו תושב יהודה ושומרון ? כל המרבה לענות, לעוות, להוציא דברים מהקשרם, להפליל, לעצור למשך יותר משלוש שנים תמימות כאשר לא זו בלבד שאין ראיות, אלא שלא יעלה על הדעת שאדם פעל לבדו בתוככי כפר, באחת מתוך שש הצתות שכולן מיוחסות לקרב חמולות, וכל זה לבד, ברגל, במרחק של שעה וחצי לכל צד, כאשר הודאתו נגבתה בעינויים.

בני עמו של הרב שרלו בחרו בדרך הטרור?

מה יש לרב יובל שרלו לומר על כך? האם גם הוא שמח ש "בני עמו בחרו דרך של טרור" כמו כבוד נשיא המדינה, שהכריז כך עוד ביום המעצר? או שמא יש לו מה לומר לנו כראש הדסק לאתיקה ודתות במרכז לאתיקה בירושלים וראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר? כי על ביטול כתב האישום של קטוסה דווקא היה לו מה לומר.

ומה יש לשרת התרבות הגברת מירי רגב לומר על כך? כי היא ידעה לחרוץ היום את דינו של ירון לונדון. להשעות ומיד! קראה, זה נגמר!

בעצם, הכול היה צפוי. לצד הפרקליטות הצבאית מתייצבים הן משמאל והן מימין כדי לבטל כתב אישום של פלסטיני. אבל הכול עושים יד אחת, משמאל ומימין, כדי להפליל חפים מפשע, או לכל הפחות כאלה שאין מקום להגיש נגדם כתבי אישום מחוררים – כאשר מדובר בבשר מבשרנו.

גם הרגרסיה הקצרצרה שחווינו באשר לקמפיין המי טו דומה שבאה אל קיצה היום. ואת החורים בכתבי האישום עוד לא התחלנו לתקן.

לרגל תחילת עונת הרחצה, נסיים במאמר הגשש החיוור :

לסגור את הים, להחליף את המים.

טובה אבן חן היא טוענת רבנית, מועמדת במפלגת זהות ופעילה חברתית בלוד