הולדה מודעת: על 'חיי אישה' של ד"ר חנה קטן

הספר "חיי אישה" (ספריית בית אל, 2012) מאת ד"ר חנה קטן, מומחית לרפואת נשים ואם ברוכת ילדים, ממוקם על צמתים רבים.

הספר צועד לאורך נקודות מרכזיות במעגל חיי האישה – חתונה, היריון, פריון, ילודה, גיל המעבר וסבתאות – ובכל שלב, מפגיש בין ידע מקצועי לניסיון אישי, בין סיפורי הנשים שפגשה ד"ר קטן במרפאתה לסיפורה הפרטי, בין רפואה להלכה.

במסגרת זו, ד"ר קטן נותנת את דעתה על תתי-סוגיות רגישות וחשובות בעולם הרפואה, דוגמת אנורקסיה, הפלות וחיי אישות בגיל השלישי.

לעיני הקורא, מתגלה ד"ר קטן כדמות מורכבת וייחודית – ואף מעט חריגה בנוף הרפואי במדינת ישראל. בנושאים אחדים, ד"ר קטן נוקטת בעמדה מקצועית או השקפתית 'שונה' ו'לא שגרתית' – הן ברמה התיאורטית, והן ברמה המעשית.

סנגוריתם של העוברים

ד"ר קטן מעידה על עצמה שזכתה בעולמה המקצועי לתואר 'הסנגורית' – 'סנגוריתם של העוברים'. לדבריה, במדינת ישראל ממליצים רופאים רבים על עריכת בדיקות נוספות ליולדת במהלך היריונה – מעבר לבדיקות החיוניות הנדרשות – בעיקר, מתוך מגמה להפחית את הסיכוי שיצטרכו לעמוד בבתי הדין כנתבעים בגין 'הולדה בעוולה', בשל ולד הלוקה במום קל יחסית, כגון שפה שסועה או א-סימטריה בין אברים.

במילים אחרות, הרופאים עושים כל מאמץ למצוא מומים בוולד – כדי לצאת ידי חובת התרעה עליהם מבעוד מועד, ולהתגונן מפני תביעה פוטנציאלית. במקביל, נטיית ההורים הינה לפנות להפסקת היריון גם עבור מומים קלים – שהרי עתה, בעקבות הבדיקות המרובות, מודעים לקיומם – ותופעה זו רווחת יותר במדינת ישראל מאשר במרבית מדינות המערב. כך, על-ידי ההורים והרופאים כאחד, נוצרה בישראל מוסכמה חברתית, שאיפה ל'תינוק המושלם'.

מבטה של ד"ר קטן שונה. "אני יודעת שאני מקבלת על עצמי אחריות משפטית כבדה, שאף קיבלתי עליה גערות מקולגות שלי". אך היא נותרת סנגוריתם של העוברים, ואין ידה קלה על הדק הבדיקות או הפסקות ההיריון. נימוקיה מרובים; במישור המיידי והפרקטי, הסיכוי שחלק ממומים אלו ישפיעו באופן ניכר על תפקוד הוולד בהמשך חייו אינו גבוה במיוחד. כמו כן, מערך הבדיקות האינטנסיבי עלול לפגוע נפשית ביולדת – וכתוצאה, אף העובר ייפגע.

ואמנם, טענותיה המרכזיות הינן מחשבתיות וחינוכיות. חיפושם האובססיבי של הורים ורופאים אחר הפגמים משדר מסר קלוקל. הרצון שהכול יהיה מושלם אינו משקף את המציאות, את עולמנו המכיל ניסיון, מחסור וכאב; אפילו בעולם המתקדם שלנו, אי-אפשר לשלוט בכל. יתר מכך: גם לאדם הלוקה במום, גם לאחר ולשונה, מקום בחברה.

למעשה, עמדה זו משתלבת היטב עם השקפת עולמה של ד"ר קטן בנושא אחר – השקפת עולם שמשיקה לתחומי עיסוקה המקצועיים, אך אינה מצטמצמת אליהם: תמיכתה החד-משמעית במשפחה גדולה, ברוכת ילדים – "'תכנון המשפחה' פירושו קבלת התכנית האדריכלית של משפחה בריאה וגדולה…". פחות בדיקות מיותרות במהלך ההיריון מיתרגמות לפחות מעמסה פיזית ומנטאלית על היולדת ויוצרות חוויית היריון חיובית יותר; פחות בדיקות מפחיתות את הסיכוי להפסקת ההיריון בשל מום זניח. רוצה לומר, פחות בדיקות משמעותן יותר לידות.

שותפות עם הבורא

ואולם, דומה שאין אקט שטומן בחובו את השאיפה והניסיון לייצור מציאות ולשלוט באחר כמו מעשה ההולדה. זוהי פעולה אלימה ביסודה: הבאתו השרירותית של הוולד לעולם. בעצם ההולדה ישנה אי-מוסריות, מעשה חד-סתרי של אדם כלפי חברו, הכפפתו הכוחנית למצב מסוים, לתנאים מסוימים. לאמור, תופעת ה'שליטה' הבעייתית שקיימת, לטענת ד"ר קטן, בבדיקות ההיריון המרובות מתגמדת מול תופעת השליטה שבהיריון עצמו. וחוסר המוסריות הפוטנציאלי בחיפוש אחר התינוק המושלם כאין וכאפס מול חוסר המוסריות הכרוך בהבאת אותו תינוק – או כל תינוק אחר – לעולם.

דווקא לאור הבעייתיות האתית המובנית במעשה ההולדה, דווקא לאור תחושות האשם שהימצאותן מתבקשת אצל כל אדם שהביא ילד לעולם – אין זה מפתיע שהורים מנסים להיטיב עם ילדיהם. מבחינה מוסרית, אפילו חובה שהורה ייטיב עם ילדיו, לכפר על האלימות העצומה בו נהג כלפיהם. טבעי, אפוא, שהורה יבקש 'תינוק מושלם', שיבצע כל בדיקה אפשרית כדי לגרום לכך. לא רק טבעי: זוהי חובתו.

הקמת משפחה גדולה רק מגבירה את תופעת השליטה של הורה כלפי ילדיו, של אדם כלפי חברו. תחושת ה'כוחי ועוצם ידי'. האדם תר אחר עליונות על זולתו – ואין דרך מובטחת יותר להביא לידי עליונות זו מאשר בהולדת האחר, בעצם יצירתו. ולאדם הדתי – הולדת האחר הופכת את ההורה לדמוי-אלוהים, לבורא. מה הוא ברא, אף אתה בראת. היש עליונות והשתלטות גדולה מזו?

צעדים הראשונים לגאולת מעשה ההולדה תלוים, כמדומה, במודעות. אדם צריך להיות מודע למשמעותם של מעשיו כאשר מביא ילדים לעולם. הורה צריך להיות מודע לכוחניות שבה נהג כלפי ילדיו. על אחת כמה וכמה, שעה שמבקש להקים משפחה גדולה.

לפיכך, לאמירותיה הבלתי מסויגות של ד"ר קטן בנושא חיוביות וחשיבות הילודה השזורות לאורך הספר יש להוסיף אזהרה גדולה וברורה: על האדם להבין היטב את השלכות רצונו להוליד. עליו להיערך נפשית לאלימות ולאי-מוסריות שמלוות את אקט ההולדה, להפנים כי יהיה עליו לנסות ולכפר עליהן. כי אין מהן מנוס. אי אפשר להוליד בלעדיהן. אז לפחות, שיהיה מודע למעשיו.