"אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות" אמר אלברט איינשטיין וכדאי לחקוק את הדבר הזה בכל מטה של כל מפלגות הימין בבחירות הללו. נכון בפוליטיקה הדינמיקה שונה ולכל התפתחות יש משמעות, אך העיקרון הוא זהה.

עקב עליית אחוז החסימה בכנסת ה-19 התאחדו המפלגות הערביות יחד לרשימה המשותפת. על אף ההבדלים- שלאנשים מבחוץ נראים פעוטים, אך פנימה הם תהומיים- על אף קרבות האגו, על אף האמוציות. בבחירות האחרונות הם התפצלו זכו להישג גבוה יותר ממה שהביא המפלגות שמימין לנתניהו ואף על פי כן הם הבינו את הטעות. ב- 6 מנדטים זכו חד"ש תע"ל ו- 4 מנדטים קיבלה רע"מ-  בל"ד- אך הם הבינו את המסר. שני הצדדים הודיעו כי הם פועלים במלוא המרץ להחזיר שוב את הרשימה המשותפת לאחר שמפלגה אחת התנדנדה על אחוז החסימה מלמעלה.

גם אצל החרדים- יש הפער לא מבוטל בין החסידים לליטאים- אך כבר שנים שגדל התורה ואגודת ישראל (ושלומי אמונים) רצים בדבוקה אחת. הערכה שלי אם היה חשש לאיבוד קולות היינו רואים גם איחוד עם ש"ס.

תיפח רוחם של מחשבי..

רק במפלגות המזוהות עם המגזר הדתי לאומי, מגיעים כולם עם פנקסאות ודפתראות, יושבים ומחשבים חישובים, האם את בנט צריך להגלות לסיביר בשל הטעות הפוליטית שלו, האם פייגלין הוא מוקצה מחמת מיאוס, האם בצלאל או הרב רפי מייצגים נאמנה את הקהל הבוחרים.

נכון, מפלגה היא לא רשימת מכולת. אך במקרה הזה המציאות הוכיחה שאין ברירה. אם רוצים את המנדטים צריכים להתאחד. בן ציון נתניהו צוטט פעם שהציונות הדתית אין כמוה במחויבויות האידאולוגית, אך אין כמוה באי ההבנה הפוליטית.

ברור שמי שהצביע לאיחוד הימין כועס על בנט שנטש והוביל לאובדן המנדטים (אגב איילת שקד באופן מפתיע יוצאת נקייה מהסיפור הזה). הוא יצא למהלך לחבר קהלים חדשים שנכשל כישלון חרוץ ואז פנה לחפור בבית גידולו. ברור שבימין החדש כועסים על פייגלין שלקח להם את הקולות שיכלו להוביל להצלחה ואותו דבר קורה גם ההפך.

ברור שלציבור גדול שהצביע בנט ושקד ופייגלין, קשה לבלוע את סמוטריץ' והרב רפי פרץ על אף הכישלון הפוליטי. שהם נושאים פער אידאולוגי, עם זה שרבנים שיחקו במגרש הפוליטי וסרסו את המוטיבציה של שקד ובנט, שבזמנו יחד זרקו קולות לפח, לאחר שאלו שהלכו לשם השפיעו על רשימת הבית היהודי בכנסת ה-20 והצביעו למפלגה אחרת. שבנט ליברל מידי, שסמוטריץ' חרד"ל מידי.

הכל נכון, הפצעים מדממים, אך אם רוצים להמשיך להתקוטט ולאבד שוב מנדטים לצד זה או אחר בבקשה. ואני מציע לאף צד לא להתהדר כמפתח. מספיק אי אלו קולות שנעים מצד אחד לשני והתוצאה הייתה יכולה להיות הפוכה. הימין החדש בפנים ואיחוד הימין בחוץ.

את המחלוקות אפשר ללבן אחר כך. יהיה פורום מוביל של ההנהגה שיקבלו החלטות. ואם לא ילך ייפרדו, לאחר החיבור הטכני בין הצדדים. אבל עכשיו זו התבונה הפוליטית הנכונה, על אף כאב הבטן, על אף הפערים. את האינטריגות והשאיפות הטובות נדחה לאחר מכן. הוכח שכל עוד נתניהו מוביל, אין מקום לפריצות דרך אחרות ולקיצורי דרך. זה יצטרך להמתין ולהתבשל ואולי גם לא להתממש בקרוב, גם זו אופציה.