בעבר חשבו שבריא לעשן סיגריה, אבל זה בקטנה. תפיסות העולם שלנו משתנות, בטח בעולם המודרני שערכים משתנים תדיר. תפיסות חינוכיות של המאה הקודמת נתפסות אצלנו היום כהזויות ממש. שלא לדבר על בית הילדים בקיבוץ עם הלינה המשותפת שהיום נראה כמעט כהפרעה והזנחה הורית.

עד לפני כמה עשרות שנים התפיסה המרכזית הייתה שלהט"ב זו מחלת נפש, היום אלו קומץ שמפגינים נגד התופעה וגם את זה הם לא יכולים להגיד. עבדות הייתה נורמה מקובלת ונפוצה בעולם העתיק, לאחר מכן עם שיעבודם של אפריקנים במטעים באמריקה ובאיים באוקיינוס השקט. אופנות ונורמות וגם ערכים משתנים ממקום למקום, ממדינה למדינה, מתרבות לתרבות ומתקופה לתקופה.

אם פעם השינויים היו איטיים, בתקופה המודרנית זה טס, ומילדות לבגרות העולם הערכי משתנה בקצב מסחרר. הכאת ילדים כדרך חינוכית יצאה מהאופנה, גם התפיסה הקולקטביסטית הקיצונית. נשים הם תודה לאל כבר לא סחורה, ברובה המוחלט של החברה האנושית וחיבה לתרבות גבוהה לא הוכיחה שמביאה לעליונות מוסרית דווקא.

ובכל זאת בעולם כה הפכפך, כשמסביבנו השינויים הטכנולוגיים, הערכיים והתפיסתיים הם רבים, עשרת הדיברות רלוונטיים מאוד.

טקסט שנכתב לפני אלפי שנים יכול להוות הסכמה רחבה בקרב רובה של האנושות גם היום, וזה מדהים.

על שלושת הדיברות הראשונות אפשר להתווכח, אבל הם מבססות את העליונות המוטונאיסטית, שרוב רובו של העולם מחזיק בה. אפילו אלו ששמים סימן שאלה, או כופרים בכך שיש אלוהים מתייחסים לטענה המונוטאיסטית של אל אחד.

הלאה הדיבר הרביעי: השבת- יום מנוחה לעובד ולפועל, ברמה היום של סחרור הסמארפונים זה גם שחרור מהטכנולוגיה. את זה לא בטוח שכולם מקבלים, אבל יום מנוחה שנאמר לפני כל כך הרבה שנים, זה פלא. ממש.

לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב. הראשון והאחרון ברורים כשמש. האמצעי יש שינסו להגיד שזה תלוי נורמה, אך ברוב החברות זה נתפס כמגונה. כמפרק ודבר שלישי ובוגדני.

וכך גם עדות שקד וחמדנות. הדיברות הנוספות

תגידו מה שתגידו, זה פלא שלאחר כל כך הרבה שנים עשרת הדיברות כל כך רלוונטיים לחיי היומיום של מרבית האנושות.