אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

תנו לירושלים לחגוג: שחרורו אותה מבעיות דמוגרפיות

אין עוד כלה כזו כמו ירושלים ביום חגה, כשכל הכלות שבעולם ששים ושמחים איתם, אצלה מונים ובודקים את בעיותיה ואתגריה, את קשייה וחיוורון פניה. תנו לה יום אחד לשמוח ולא להתמקד בבעיות

מספיק לציין בעיות בירושלים/ תנו לעיר לחגוג!
  Photo by Yossi Zeliger/Flash90

בשנים האחרונות יום ירושלים הוא יום בוא מונים בעיקר את בעיותיה של העיר בתקשורת המיינסטרים ולא רק שם. יום חגה הפך ליום בו יושבת הכלה ואת חטאיה וחטטי פניה מציינים בזו אחר זו.

מצב האשפה ברחובות, הגידול הדמוגרפי האם שלילי או חיובי. נטישת העיר, התחבורה, ההבטחות והכישלונות. הר הבית פתוח או סגור והאם השקט נשמר- העיר שחוברה לה יחדיו מאוחדת לנצח נצחים דה יורה או דה פקטו?

אלו השאלות פחות או יותר, הן באמת חשובות, זו הזדמנות לדבר על עיר הבירה של ישראל ולעלות למודעות את הקריה המורכבת הזאת, על ששל האתגרים העומדים לפתחה- כל צד דוחף את מניעיו וטענותיו לשינויים האמורים בעיר הקודש, וגם אנחנו עושים זאת, אך יום החג נדחק הצידה. לא כבוד ולא תפארת.

אם ביום העצמאות אנחנו מציינים את הישגיה של ישראל, את השירים, התרבות הישראלית והדברים החשובים אליה המדינה הגיעה במניין השנים אותם סופרים, ואת הבעיות אנחנו מנסים ליום אחד להניח בקרן זווית, או לפחות לא להבליט, בירושלים אנחנו מחמירים יתר על המידה.

ירושלים: לא רק בעיות ונתונים

ירושלים וחגיגותיה מושמת במלוא כובד המשקל כסוגיה פוליטית. משמאל ומימין. היא לא חוגגת כעיר שראויה פשוט לחגוג, אלא מדגישים את איחודה, או אי איחודה, במשיכת חבל של כל צד שרוצה להדגיש עד כמה הריבונות, או אי הריבונות, או שמא אסון הריבונות לצד השני- הם הסוגיה העיקרית.

היום הזה צוין כיום איחודה של העיר, אז עוד היה קונצנזוס רחב סביב העניין, והיום נגזר עלה בכל שנה לסחוב את החטוטרת הזאת שמתנופפת ביום החג. לו שאלתם את העיר סביר להניח שהייתה מעדיפה לשבת בבית ללא חוגגים, מאשר יציגו את קלונה ברבים.

אפשר ישר להאשים את הצד השמאלי ואת אלה שדורשים לחלק את העיר, אבל גם מימין אלה שמעלים את נקודות המחלוקת הנפיצות ביותר ומדוע לא קורה כך או אחרת בירושלים אשמים בבעיה.

תנו יום אחד לירושלים לחגוג, לציין את העיר הזאת- עיר האלוהים, שעברה כל כך הרבה, ראתה חילות וצבאות, עמים וגלויות, אגדות ותפילות, נביאים ומשוררים, שנחלקה בקונצרטינה לאחר מלחמת השחרור וחזרה שוב להיות מרקם אחד, גם עם בעייתי ומקרטע במלחמת ששת הימים. על השוק והכיכר, על המגוון הירושלמי הייחודי. על העיר שיש בה ישן וגם חדש, מזרח ומערב, אוניברסיטה יוקרתית, מוזיאונים ופינות חמדה.

תנו לנו מלוא החופן משוק מחנה יהודה. מבתי הקפה והפאבים, בתי המדרשות והקהילות השונות שסובבות את העיר סביב לה. תנו לנו אוויר הרים, יוסף שריג ונעמי שמר, יהורם גאון ויוסי בנאי ומואיז הקטן. בית הכרם ומגדל דוד, משה מונטיפיורי, ונערות אמריקאיות של תגלית שעומדות בתור ל"מרציפן". יונה ונער ממנזר סן סימון והרב אריה לוין והאסירים ויהודה עמיחי.

ושחררו את העיר ליום חגה!

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
כלה נאה וחסודה
אהרן דרעי | 02-06-2019 13:51
נכון.ירושלים כלה נאה וחסודה.יפה נוף משוש כל הארץ.
2
הבעיה הדמוגרפית של ירושלים היא החרדים!
ירושלמית | 02-06-2019 15:41
ירושלים של שנות ה 70-80 היתה קסומה. כיום היא ענייה, מחנהיודה מלא מקבצי נדבות חרדיים שבוחרים לא לעבוד ולא להתגייס. החרדים הרסו את עירנו האהובה