הטרגדיה הגברית- קחו נשימה ונדבר על זה

להיות נער מתבגר זה דרמטי, שינויים בגוף, בקול ושאר דברים. את הכל האבא או האמא יכולים להסביר ואפילו מראש, אך פרט אחד משמעותי נעדר מהשיח והלא הוא- הזרע.

מדוע זה כבר נורמלי לעשות שיחות הכנה לבנות על הוסת, ואפילו לחגוג את הוסת הראשונה בדרך משמעותית, שתאיר באור חיובי את ההתבגרות וההתחדשות הנשית? ואצל הנער המתבגר ישנה שתיקה? בבתי הספר כבר הפנימו שחייבים להכין את הילדים שלנו גם למעבר הגברי של להיות נושא זרע, ולא רק מבחינה הלכתית אלא גם ואפילו יותר רגשית.

לשמחתי ישנם בתי ספר שלוקחים את הנושא קצת יותר ברצינות, ומזמינים מדריך למיניות בריאה לכמה יחידות על מנת למקסם את המאורע המשמח.

איך עושים נכון את השיחה 'הדרמטית'? 

אתה – האבא לא צריך לחכות לבית הספר, לקהילה או לכל גורם אחר שיעשה את "השיחה" הזו במקומך. זה המקום שלך להיות נוכח בחיי הבן, ואני ממליץ שגם האם תהיה נוכחת בשיחה.

מה עושים בשיחה אתם שואלים? מדברים בנחת על הזרע ותפקידו והכי חשוב בטבעיות. ככל שאתם תהיו טבעיים יותר כך גם ילדכם יהיה.

חלק מהותי מהשיח הביולוגי הוא המודעות לזרע החיים- מה זה אומר להיות נושא זרע עבורי כגבר (לא מעשית אלא רגשית ), לשוחח על המתנה הגדולה של להיות אחד כזה, הזרע זה לא פסולת של הגוף אלא קשור אלי כגבר במהות.

כל הורה ימשוך את הנושא לאן שליבו חפץ. בסיום השיחה נשאל את ילד מה אתה מרגיש בעקבות מה שדיברנו? מה זה אומר עבורי גודל המתנה שאני אקבל? ועל זה הדרך, כל משפחה תמצא את הדרך הכי נכונה עבורה.

תנו לנער לחוות גבריות מתוך מקום בטוח

חשוב שבשיחה תדברו עם הנער גם על מימד העונג, שיש ביציאת הזרע. למרות שסיפוק מיני גברי ויציאת הזרע אינם אותו מאורע, אפשר להגיד שרוב הפעמים חווים אותם יחד (כאן לא המקום להרחיב).מימד העונג הוא חשוב ביותר, משום שהוא מלווה כל נער מתבגר מהפעם הראשונה והלאה. וברור לנו שמימד העונג גם יביא איתו קונפליקט גדול אל מול שמירת ההלכה.

ולכן בסיום השיחה תגיד לו, בפעם הראשונה שתראה זרע (אני יוצא מנקודת הנחה שלא מדובר בענוג עצמי אלא בתהליך יציאה טבעי ), אני ואמא נשמח שתספר לנו ונחגוג את המאורע המדהים הזה. אם זה בלימוד סוגיית הזרע בחז"ל, ואם זה על כוס בירה או שובר לחנות ספורט, כל אחד לפי עינינו. אבל תתייחסו! תנו לנער לחוות גבריות מתוך מקום בטוח, ולא מתוך מקום של בושה והסתרה.

יכול להיות ילד שהסיטואציה לא מתאימה לו ברמה האישית ומביכה אותו מדי, אך על אף זאת אין ולהתייאש ויש למצוא את הדרך הנכונה לשיח נכון. המטרה שאתם, הבית תהיו המקום הנוח והנכון למיניות בריאה ולא מקורות זרים שלא מתאמים.

הבהרה: אין בנכתב כאן להתיר בכל צורה שהיא הוצאת זרע לעינוג עצמי- שאסור על פי ההלכה.

======================================

הכותב הוא הרב אבירם חריב, רב אולפנת דולב, מחנך למיניות בריאה ומומחה לחיי אישות בוגר מרכז יה"ל

לתגובות והערות: ahariv@gmail.com