כנס מיוחד בדילמות גנטיות בשלבי החיים, התקיים אתמול (שלישי) עם מאות משתתפים. את הכנס יזם החוג למדעים במכללת הרצוג בשיתוף המרכז  הרפואי הדסה.

הרב פרופ' יהודה ברנדס, ראש המכללה האקדמית הרצוג, פתח את הכנס אשר פרש את התחומים בהם נוגעת הגנטיקה והתייחס למידת המעורבות המותרת של האדם המודרני ביצירת העובר.

בסוף דבריו הדגיש הרב פרופ' ברנדס כי  לא ניתן לעסוק בגנטיקה מבלי לעסוק בשאלות המוסריות העולות ממנה.

לאחר מכן, שמעו משתתפי הכנס את ד"ר אירית שדה מפמ"ר ביולוגיה שהציגה את החלק הגנטי בתכנית הלימודים בביולוגיה.

פרופ' שמחה יגל, מנהל אגף נשים ומיילדות, במרכז הרפואי הדס,ה שיתף את המשתתפים באופקים חדשים באבחון טרום לידתי.  פרופ' יגל, שזכה לשם עולמי בתחום המיילדות, דיבר על התפתחות טכנולוגיית האולטרה-סאונד המאפשרת לנו לקבל תמונה רחבה ומעמיקה של העובר כבר משלב צעיר מאוד, ודיבר על החידושים בבדיקות דנ"א עוברי הנמצא בדם האם ללא צורך בבדיקות פולשניות.

יגל הוסיף: "ניתן לומר כי בעבר יכולנו לסקור את העובר ברמת ספירת מספר הספרים על המדף ואילו היום אנחנו יכולים לקרוא מה כתוב בכל דף ודף".

ד"ר מרב סיאני, ראש החוג למדעים במכללה האקדמית הרצוג, ויועצת מדעית במכון ויצמן למדע, נגעה בשאלה שמעסיקה רבים: "האם עלי לערוך בדיקות גנטיות?"במחקר אותו ערכה סיאני נמצא כי לסטודנטים דתיים לאומים שאינם לומדים מדעי הטבע  יש פחות מוכנות לקבל מידע גנטי לעומת חילונים ולעומת דתיים לאומים שלומדים מדעי הטבע.

תוצאות המחקר מעודדת את בני הציונית הדתית להעלות למודעות את הבדיקות הגנטיות להגדיל את האמון בבדיקות ואת מקורות הידע הגנטי. במקביל.

התייחסות הלכתית ואתית לנושא סיפק הרב יובל שרלו, חבר הוועדה לאישור ניסויים גנטיים בבני אדם, שדיבר על  גנטיקה בעולם המפגש, הנישואין וההכרעות על הבאת ילדים לעולם. הרב שרלו דיבר על הידע הגנטי הרחב המצטבר היום אצל הציבור והביע חשש כי מידע רב יותר על בן זוג פוטנציאלי עלול  להקטין את אחוז המתחתנים.

כמו כן דיבר הרב שרלו על בדיקת עוברים לפני השרשתם לרחם (PGD)  אשר גם מעלה שאלות אתיות כמו: באילו מצבים מותר לעשות PGD? האם בחירת מין התינוק מותרת? האם ברירת התכונות הגנטיות המועדפות מותרת?

הכנס נחתם בפאנל בהנחיית ד"ר מרב סיאני שעסק בהתמודדות עם דילמות גנטיות בשלבי החיים השונים, בהשתתפות מורשה פלסר-דובדבני, מהחוג למדעים במכללת הרצוג, יועצת גנטית ודוקטורנטית בחוג לגנטיקה באוניברסיטה העברית, ברכה רוז'יצקי, מהחוג למדעים, וד"ר חגית דאום, מומחית ברפואת נשים ובגנטיקה קלינית מהמרכז לגנטיקה ומחלות מטבוליות במרכז הרפואי הדסה.

בין השאלות שעלו לדיון בפאנל היו מה הפחד המלווה כניסה למרפאה הגנטית? איזו מורכבות עולה בזמן הוראת גנטיקה? ומה מאפיין את המגזרים השונים המגיעים לייעוץ גנטי?

הפאנל החותם את הכנס הסתיים בשאלה הרת הגורל- מהם גבולות הידע הגנטי? הכנס העלה בצורה נוקבת את השאלות השונות מתוך הבנה שבירור שלהן עשוי להשפיע על השדה המדעי והחינוכי בעתיד הקרוב ביותר