פוליטיקה, אבל בלי הורים וילדים בבקשה // טור דעה

בשבוע שעבר רעשה הרשת בעקבות הידיעות על הקשר המתרקם בין אלונה בתו של חבר הכנסת גדעון סער לבין אמיר חורי, שחקן ערבי.

ברשת החל דו קרב של שליפות תגובות וציוצים. כנהוג במקומותינו, חטף חבר הכנסת הטרי התקפות מכל הכיוונים האפשריים מהצד הימני ומהצד השמאלי, מהאגף השמרני ומהאגף הליברלי.

גדעון סער יכול להתנחם בכך שאין חדש תחת השמש. תום שגב בספרו על דוד בן גוריון "מדינה בכל מחיר" מתאר סיטואציה דומה בעידן אחר: בסוף ינואר 1946 קיבל דוד בן גוריון, אז יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, טלפון מבנו עמוס, קצין בצבא הבריטי שאושפז בבית חולים עקב מחלה. בשיחה בישר עמוס לאב המופתע כי התאהב באחות נוצרייה בשם מרי קאלו. בן גוריון מיהר לטוס לבנו על מנת למנוע את הנישואים שעלולים היו לפגוע בקריירה הפוליטית שלו אך נכשל במשימה. לימים נישאו עמוס ומרי, והיא, בסופו של דבר, התגיירה.

רבים ממנהיגי המדינה בעבר נאלצו להתמודד עם פרסומים ושמועות שונות על בני משפחה. על שמעון פרס ראש הממשלה ונשיא המדינה לשעבר פורסמו ההאשמות על כך שסייע לאחד מבניו במהלך שירותו הצבאי לאחר שהסתבך בפליטת כדור שהסתיימה בצורה טראגית. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, נאלץ להשיב לשאלות שעלו בנוגע לאחד מבניו שלא שירת בצבא, וכן על בתו שהפגינה מול ביתו של דן חלוץ הרמטכ"ל בזמן שאביה מכהן בתפקיד הרם.

המשפחה המפורסמת והמותקפת ביותר היא ללא ספק משפחתו של ראש הממשלה נתניהו. מי שזוכים להתקפה מיוחדת הם רעייתו שרה ובנו יאיר, העומדים כמעט בכל שבוע בקו האש תחת מתקפות תקשורתיות.

האם ידיעות על בני משפחה של אישי ציבור הן בכלל חדשה תקשורתית רלוונטית או בעצם מדובר בסך הכול ברכילות זולה שאין לה מקום בשיח הציבורי?

נבחר ציבור חייב לקחת בחשבון כי חלק מהעיסוק סביבו יהיה גם בהקשר המשפחתי. בוודאי במקרים שבהם בני המשפחה שמים את עצמם במרכז ומביעים את דעתם. זאת כמובן זכותם כאזרחי המדינה אך תהיה זאת נאיביות לצפות שאיש לא יגלה עניין בבתו של ראש הממשלה המפגינה נגד הרמטכ"ל, ובוודאי יש עניין בבנו של ראש הממשלה שאינו מסתיר את דעותיו בנושאים שונים ותוקף ומגונן על אביו, בייחוד כשהוא עושה זאת כאחרון הטוקבקיסטים ברשתות החברתיות. במקרים בהם בני המשפחה משתדלים להתרחק מהעין התקשורתית והציבורית עדיין התנהלותם האישית מעוררת עניין ומסקרנת.

זהו טבעו של העולם, אישי ציבור הרוצים להימנע מכך כדאי שיחשבו פעמיים או אפילו אולי שלוש לפני שהם קופצים לזירה הציבורית, משום שהם ובני משפחותיהם עלולים לשלם את המחיר של החיים הפוליטיים בחשיפה הציבורית והפגיעה בפרטיות. את הסכנה בשיח ציבורי על התנהלות בני המשפחה נראה בדוגמה הבאה הממחישה את האבסורד שבכך.

לפני מספר שנים בעיצומה של עוד אחת מהתקפות הרבות על אשת ראש הממשלה, יצא להגנתה אחד מרבני הציונות הדתית הבכירים וטען כי לא ייתכן שאישה שגידלה בן שסיים במקום השלישי בחידון התנ"ך העולמי, היא אותה הדמות שמוצגת באופן כל כך שלילי בתקשורת. אלא שקולו נדם דווקא שנים אחר כך, כאשר התפרסמו קלטות שבהן נשמע בן אחר של ראש הממשלה, בסדרה של התבטאויות מביכות לאחר יציאה למועדון מפוקפק.

כל אחד יודע עד כמה המערכת המשפחתית של אישי ציבור ושל אנשים מהשורה מורכבת ומסובכת ולכן קשה עד בלתי אפשרי לנהל דיונים סביב בני המשפחה.

העיסוק בבני משפחה של אישי ציבור הוא בלתי נמנע, אך ברוב מוחלט של המקרים מקומם במדורי הרכילות ולא כנושא חדשותי עיקרי ומרכזי. חשוב להבדיל בין העיקר לטפל בשיח הציבורי. להבדיל בין מה שמעניין את הציבור לבין מה שעניין הציבור לדעת.

עזבו במנוחה את בני משפחה של פוליטיקאים גם כך הם סובלים לא מעט להיות הבנים או הבנות של ישנם מספיק נושאים חשובים באמת שעליהם אפשר וצריך לנהל ויכוחים נוקבים.

הכותב: שלומי גולדברג, מחנך בתיכון הימלפרב בירושלים ופובליציסט