דו"ח מבקר המדינה: כך מנכ"ל הקרן חלב כספי ציבור

מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף שפירא, הגיש הצהריים (רביעי) ליו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין את דו"ח המבקר השנתי האחרון שמוגש בכהונתו. הדו"ח כולל את תוצאות הביקורת על משרדי הממשלה והגופים המבוקרים לשנת 2018. בין עשרות הנושאים בדו"ח: הגנה על הפרטיות במאגרי מידע, טיפול המדינה בעבריינות מין כלפי קטינים, מערך התביעה המשטרתית וההיערכות להגנת הסייבר.

הדו"ח מבקר בחריפות את התנהלות קרן "גשר" של משרד העבודה והרווחה: מינויים ושדרוגים לא מאושרים, בונוסים לא תקינים, ולקיחת כספי ציבור שלא כדין: "ספק אם כל כספי המדינה שמיועדים למשתקמים יגיעו ליעדם", כתב המבקר באם התנהלות כזו תימשך.

תגובת קרן גשר:

״גשר רואה בביקורת כלי חשוב ולכן, כבר בשלב קבלת הערות המבקר הוחלט בארגון להתחיל ביישום ההמלצות ואכן כל הערות מבקר המדינה ייושמו במלואן. לרבות השבת הכספים.חבר הנאמנים רואה בביקורת כלי חשוב״.

״בעקבות הערת המבקר הוחלט לבחון את פעילות המנכ״ל. הבדיקה העלתה כי בתקופת כהונתו של מר ברמי עברה גשר מהפך. ממאזן גרעוני לרווח, בתקופתו נוספו מפעלים ותכניות חדשות אשר זכו להצלחה רבה והגדילו את מספר מקבלי השירות באופן משמעותי. תוצאות אלה הוצגו למשרד הרווחה אשר קיבל אותן״.

״חבר הנאמנים החליט להמשיך בתנופת העשייה בהובלתו של מר ברמי״.

עיקרי הביקורת סובבים סביב אריק ברמי, מנכ"ל הליכוד לשעבר, שהתמנה למנכ"ל הקרן ממאי 2017 ועצם מינויו היה צריך להדליק נורה אדומה: ברמי לא עמד בתנאי הסף לתפקיד מנכ"ל הקרן – השכלה אקדמית בעבודה סוציאלית או במדעי החברה. ברמי עצמו היה בעל תואר במדעי הרוח (היסטוריה) ובכל זאת עבר לשלב הראיון. לעומת זאת, בין הנפסלים למועמדות (מתוך 27 מועמדים) היה גם מועמד בעל תואר ראשון במדעי החברה ותואר שני במנהל עסקים שמזכירת הקרן ציינה כי אינו עונה לדרישת הסף לעניין השכלה.

לדברי המבקר: הקלה בתנאי הסף בשלב זה פוגעת בשוויון כלפי מועמדים פוטנציאלייום ועיון בקורות החיים של המועמד שנפסל, מעלה ספק אם אינו עומד בתנאי הסף לעניין הניסיון וכי יש בכך.

אולם מינוי המנכ"ל הוא רק קצה הקרחון בשורה של התנהלות לקויה וחליבת כספי ציבור לצרכים אישיים שלא כפי הוראות התקנון.

קרן גשר הוקמה כ-"הקרן למפעלי שיקולם למוגבלים" כהקדש ציבורי, בשנת 1964 כזרוע הארוכה של משרד הרווחה ושמה שונה בתחילת 2018 ל-"גשר שירותי השיקום התעסוקתי של ישראל". מטרת הקרן: "לסייע לאדם עם מוגבלות, באמצעות השיקום התעסוקתי, לפתח את הפוטנציאל התעסוקתי שלו כדי שיתקדם על פני רצף של אפשרויות תעסוקה".

כך, על פי דבר המנכ"ל באתר הקרן: "חרטה על דגלה להוות גורם מוביל בישראל במתן שירותי תעסוקה לאנשים עם מוגבלויות וחסמים תעסוקתיים באמצעות שירות איכותי מקצועי ומונגש, וכן עבור ארגונים , מוסדות ומעסיקים אוכלוסיות עם מוגבלויות".

יש לציין שהקרו אינה מתנהלת כלכלית עצמאית ואינה מתוקצבת באופן שוטף על ידי המדינה. המדינה מעבירה לקרן תשלום עבור כל שירות שהיא נותנת לכל אדם. בשנת 2017 מחזור הפעילות הקרן עמד על 79 מיליון ש"ח, שהגיעו בעיקר מתשלומים שהתקבלו מהמדינה ומשרד הרווחה. בקרן עובדים 390 איש, והיא הביאה שירות ל-7,000 איש.

מנכ"ל קרן גשר: החזר הוצאות כפול, ניצול מעמד ללקיחת הלוואות מהקרן, בונוסים גבוהים

דו"ח מבקר המדינה מעלה שורה של אי תקינות בניהולו של ברמי כמנכ"ל קרן גשר עד כדי דרישה להשבת 92,000 ש"ח מכספי ציבור שנלקחו שלא כדין.

[1] החזר הוצאות כפול: בניגוד לחוזה העסקתו, ובלי אישור של ועד הנאמנים של קרן גשר, קיבל ברמי החזר הוצאות חודשי גלובלי על סך 1,500 ש"ח. כך קיבל המנכ"ל מתחילת כהונתו עד סוף אוגוסט 2018 כ-24,000 ש"ח. בנוסף, דרש המנכ"ל החזר נוסף על ארוחותיו (למרות אישור החזר הוצאות ראשוני, ולמרות שההחזר הגלובלי מכסה החזרי ארוחות) באמצעות כרטיס אשראי של הקרן (להלן) או מהקופה הקטנה, היינו קיבל עוד 13,000 ש"ח בתקופה הנ"ל.

[2] הלוואות מהקרן ללא אישור: חמישה חודשים בלבד מכניסתו לתפקיד, ביקש המנכ"ל ממנהלת הכספים הלוואה של 50,000 ש"ח ב-60 תשלומים. למרות שנדרשת שנת ותק על מנת לבקש הלוואה. בנוסף, ההלוואה לא הובאה לדיון בוועדת ההלוואות של הקרן ויו"ר ועד הנאמנים לא אישר אותה. ברמי, המנכ"ל, דיבר על כך ישירות עם מנהלת הכספים, הכפופה לו, ובכך עקף את וועדת ההלוואות.

בנוסף, המנכ"ל קיבל 30,000 ש"ח מפרעה ומקדמה ולא החזיר בחודש העוקב כנדרש. בניגוד לתקנון שקובע כי הלוואות יינתנו רק מבנק מסחרי ולא מכספי הקרן.

המשמעות: המנכ"ל ניצל את מעמדו והורה לקבל הלוואה מכספי הקרן שלא כפי התקנון ובלא אישור.

[3] בונוס חריג: למרות שבשירות המדינה לא נהוג לתת בונוס לתמרוץ מנכ"לים (להבדיל מחברות ממשלתיות), יו"רית ועד הנאמנים העלתה את הנושא לבונוס למנכ"ל הקרן ואישרה אותו בלי להעלות את הנושא לסדר היום של וועד הנאמנים וללא אישר חברי הנאמנים כנדרש.

על פי מבקר המדינה, הבונוס מהווה "הטבה שמקורה מכספי ציבור, ונוגד את חובתם של נאמני הקרן שלא לנהוג בבזבזנות ולשמור על הקופה הציבורית לטובת מטרות ההקדש".

אולם לא רק זאת, גם גובה הבונוס הוטה. גורם חיצוני לקרן כי גובה התגמול למנכ"ל יהיה בשווי 3 משכורות לאחר שעמד ב-92% מהיעדים שנקבעו על ידי הגורם החיצוני. אולם בפועל אישר ועד הנאמנים בונוס של 4 משכורות בסך 129,000 ש"ח. הבונוס, כזכור, ניתן לאחר שנת כהונה אחת.

בנוסף על כך קיבל המנכ"ל בונוס ביתר עבור כל אותה השנה, אף שעבד בקרן בשנת 2017 רק כשמונה חודשים. לפי חישובי משרד מבקר המדינה, על המנכ"ל להשיב בגין הבונוס כ-52,000 ש"ח.

[4] הנפקת כרטיס אשראי ויצירת התחייבות לקרן: 4 חודשים לאחר תפקידו, החליט המנכ"ל להנפיק כרטיס אשראי לקרן, או במילים אחרות: יצירת התחייבות לקרן בלי שקיבל על כך אישור מנאמני הקרן. לא רק זאת, המנכ"ל גם היה היחיד המורשה לשימוש בכרטיס.

בטופס הבקשה לבנק חתמו המנכ"ל וסמנכ"לית הקרן בלבד – בלי חתימת שני נאמנים כנדרש. מזכירת הקרן, עורכת דין בתפקידה, הצהירה בחתימתה כי הבקשה נחתמה בסמכות, וכי מורשי החתימה שצויינו מורשים לחייב באמצעות הכרטיס חיוב. הצהרה שאינה נכונה ובניגוד לכתב ההקדש כי שני נאמנים צריכים לחתום על כך.

[5] חשש למצג מטעה בשיפוצי מטה הקרן: מבקר המדינה העלה בדו"ח את העברת מטה הקרן שהועלתה עקב תשתיות ישנות, נראות ירודה, חוסר מקום חנייה לעובדים וכדומה. הוצאות השיפוץ והמעבר הוערכו בכ-700,000 ש"ח. על פי המבקר: לא היה דיון מעמק בנחיצות המעבר או בחלופות זולות יותר, וכן לא נבחן אם הוצאה חריגה זו תואמת את מטרת הקרן – טיפול המשתקמים ועבודתם.

בנוסף, ההתקשרות עם קבלני שיפוץ פוצלה כדי להימנע ממכרז, ואף נעשה מחטף לשם התקשרות עם קבלן ספציפי: בתחילה ההתקשרות נעשתה בהיקף של 100 מ"ר עם קבלן מעכו שביקש להשתלב כקבלן שיפוצים בקרן. לאחר מכן, באמצע נובמבר 2017, התכנסה ועדת המכרזים להגדיל את היקף ההתקשרות בכ-200 מ"ר נוספים. בדצמבר הובאה בקשה נוספת להגדלת ההיקף לכ-300 מ"ר נוספים. כך למעשה גדל ההיקף לכ-600 מ"ר – מלוא שטח המבנה אליו הקרן עברה.

בנוסף, לפי חוו"ד הנדסית שולם לקבלן תשלום ביתר בסכום של 127,000 ש"ח ועולה כי מסמך שיערוך הפרוייקט שהעביר המנכ"ל למשרד מבקר המדינה אינו תואם את העבודות שבוצעו בפועל "דבר העולה לכדי חשש למצג מטעה".

[6] מינויים וניגוד עניינים. במהלך כהונתו של אריק ברמי, מונתה סמנכ"לית, שבהמשך אף שודרגה למשנה למנכ"ל – ולמעשה נוצר תפקיד חדש של סמנכ"ל שאינו מקצועי ללא אישור ועדות כוח של ועד הנאמנים. בנוסף, חברי ועדת הקבלה שבחרו בה – היו כפופים לה בעת בחירתם (הייתה מנהלת לוגיסטיקה בקרן).

יש לציין כמובן שבתפקידה החדש שודרגה הסמנכ"לית ביותר מ-70% משכרה.

בנוסף, בדו"ח מבקר המדינה מופיע ניגוד עניינים חריף של מזכירת הקרן שהתמודד על תפקיד היועצת המשפטית של הקרן שהייתה מעורבת בכתיבת תנאי התפקיד ואף הייתה המועמדת היחידה לתפקיד. בנוסף, תקופת הניסיון שהוגדרה בסף הייתה קצרה יותר בהשוואה לתפקידים מקבילים בקרן. לפי המבקר היה עליה להימנע מניגוד עניינים חמור זה.

מינוי היועמ"ש לקרן נעשה בלי שהוקמה לצורך כך וועדת קבלה, ובלי שוועדת קבלה או ועד הנאמנים בחנו את כישורי המועמדת והתאמתה לתפקיד.

השבת כספי ציבור שנלקחו שלא כדין:

מבקר המדינה מסיים את דבריו כי על שר הרווחה לחזק את גורמי הבקרה והפיקוח על הקרן, אחרת: "ספק אם כל כספי המדינה שמיועדים למשתקמים יגיעו ליעדם".

בנוסף, התנהלות הקרן עלולה להוביל לגירעונות שיהיה על המדינה לכסותם.

ובכלל זאת יש לוודא את השבת הכספים שהוצאו שלא כדין: לפי חישובי משרד מבקר המדינה, בסוף ינואר 2019 היה מדובר לכל הפחות בכ-92,000 ש"ח: "על המנכ"ל להשיב סכום זה לאלתר!" כתב מבקר המדינה.

תגובת קרן גשר:

"גשר רואה בביקורת כלי חשוב ולכן, כבר בשלב קבלת הערות המבקר הוחלט בארגון להתחיל ביישום ההמלצות ואכן כל הערות מבקר המדינה ייושמו במלואן. לרבות השבת הכספים".

"חבר הנאמנים רואה בביקורת כלי חשוב".

"בעקבות הערת המבקר הוחלט לבחון את פעילות המנכ״ל. הבדיקה העלתה כי בתקופת כהונתו של מר ברמי עברה גשר מהפך. ממאזן גרעוני לרווח, בתקופתו נוספו מפעלים ותכניות חדשות אשר זכו להצלחה רבה והגדילו את מספר מקבלי השירות באופן משמעותי. תוצאות אלה הוצגו למשרד הרווחה אשר קיבל אותן".

"חבר הנאמנים החליט להמשיך בתנופת העשייה בהובלתו של מר ברמי".