אחרי יום דמים בדרום, עם מאות שיגורים, מליון אזרחים במקלט, וארבעה הרוגים, קמו הבוקר אזרחי ישראל להפסקת אש. רק שאת העדכון לכך הם קיבלו מדוברות ארגון הטרור חמאס ולא מממשלת ישראל.

במשך 48 שעות, היו מאות אלפים נתונים במתקפת רקטות קטלנית, מרחובות וראשון לציון ועד באר שבע וערד, וגופי הדוברות היחידים שפעלו היו דובר צה"ל ושירותי ההצלה – מד"א ודוברויות בתי החולים. המצב ההזוי בו אזרחי ישראל מקבלים את ההודעה על הפסקת אש ואת תנאיה מדובר חמאס והגי'האד האיסלאמי, לא הגיוני, בטח שלא במדינה המתיימרת להיות דמוקרטית או לפחות נורמלית.

הציבור לא יודע מה קורה

באף שלב בסבב הלחימה הנוכחי שהתמשך כ-48 שעות, לא יצא ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו כדי להודיע לציבור מה קורה. מסיבות עיתונאים הוא מקיים כידוע, רק בשבועיים שלפני הבחירות, אבל גם הצהרה לתקשורת בלי שאלות (כמו שהוא אוהב) לא התקיימה. לא היה לו את האומץ להתייצב מול המצלמות ולהסביר את המצב, מה השגנו ומה אנחנו מבקשים להשיג בסבב המלחמה הנוכחי.

עד עכשיו, אף אחד מאזרחי ישראל, לא יודע מדוע החליטו לצאת לתקיפות ומדוע הפסיקו אותן. האם האירוויזיון או חגיגות יום העצמאות היו שיקול בהפסקת המערכה ודחייתה לסיבוב נוסף בעוד זמן לא ידוע? מדוע המשיכו להכניס דלק ולהזרים חשמל בזמן שרוצחים לנו ארבעה אזרחים? ובכלל, האם יש לממשלה פתרון אסטרטגי למצב בעזה או שנגזר עלינו להמשיך בסבבים האלה, על חשבון תושבי עוטף עזה?

בכל מדינה נורמלית, לפני ואחרי מבצע, ראש הממשלה היה נאלץ להשיב על שאלות טריוויאליות כאלה, במסיבת עיתונאים (ארה"ב) או לפחות בבית הנבחרים (צרפת, בריטניה), אבל רק בישראל, נתניהו יכול להתחבא מאחורי "גורמים מדיניים בכירים" ולא להתייחס למה שקורה לחצי מדינה עליה הוא מופקד. במקום ראש הממשלה נשלחים אנשי העשירייה השנייה והשלישית בליכוד, להקריא את דף המסרים של המפלגה, וללהג בהתלהמות נגד יריבים פוליטיים. ככה לא מנהלים מדינה.

אחרי יום דמים בדרום, הגיע הזמן שנתניהו, יפסיק להתחבא, יצא לעם ויסביר על הפסקת האש בדרום.