האם צריך לשדר כדורגל ביום השואה ולתת לאנשים להחליט מה לראות?

שלום רב, השאלה שלי קצת חורגת מהתחום ההלכתי, וגם נוגעת בנושאים ציבוריים ופחות בנושא אישי.

השנה ייערך המועד של חצאי הגמר של ליגת האלופות בכדורגל בערב יום השואה כשמשחק הגומלין ייערך שבוע לאחר מכן בערב יום הזיכרון. ערוץ הספורט שמחזיק בזכויות השידור למשחקים, כבר הודיע שלא ישדר את המשחקים. מכיוון שתצאי הגמר הם באופן קבוע בחודש ניסן-אייר כבר קרה בעבר שהשלבים המתקדמים של התחרות התקיימו בימי הזיכרון ובכל פעם הם לא שודרו.

(ובמקרה מפורסם אחד, אימן מאמן ישראלי יהודי- אברהם גרנט, בן לניצול שואה, את קבוצת צ'לסי האנגלית שהעפילה לשלב חצי הגמר והוא נפל בערב יום השואה. גרנט החליט לאמן את הקבוצה במשחק כשהוא לובש סרט שחור לאות אבל על הזרוע. המקרה גרר הרבה תשומת לב בינלאומית ליום השואה באותה שנה).

השנה, הודעת הביטול גררה הרבה תגובות של כעס מהציבור שטוען שערוץ הספורט לא צריך להתערב בבחירתו של אדם בביתו הפרטי בימי הזיכרון ועליהם לשדר את המשחקים ולתת לקהל להחליט אם לצפות או לא. לאור הפרופיל הגבוה של המשחקים ולאור הדיון על אופיים של ימי הזיכרון בציבור, האם לדעתך ערוץ הספורט צריך לשדר את המשחקים או לא??

תשובת הרב שרלו

שלום וברכה, זו שאלה שאין לי עמדה חדה בה. אני מבין היטב את שני הצדדים, ומסוגל לנמק את ההיגיון שבשתיהן.

הדבר נובע מאמונה הן בחופש הבחירה של האדם וברצון כי שלטונות לא יקבעו לו במה לצפות ובמה לא (וכמובן, בחוסר האפקטיביות של החלטות אלה, כי את המשחק יהיה ניתן לראות במקורות אחרים), והן בזכותה של החברה לעצב כמה יסודות ציבוריים המאפיינים אותנו בזהות הקבוצתית שלנו, ובשל מרכזיות יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה״ל – להחליט כחברה שאנו לא מעמעמים את השותפות הקולקטיבית שלנו, ומבטאים אותה בהפסקת שידורי ספורט בימים אלה.

כאמור, יש צדדים לכאן ולכאן.

הנטיה שלי בסופו של דבר היא להכרעה החברתית, כלומר: להכרעה שלנו כחברה שיום השואה ויום הזיכרון אינם ימים פרטיים, אלא אנחנו מבטאים גם דבר מה לאומי וסולידרי שלהם. זו הסיבה שבתי עינוגים סגורים, וזו הסיבה שהחלטנו כחברה לא לשדר את משחקי הספורט. בכך אנחנו הופכים את כולנו לשותפים, בהיקפים מאוד מצומצמים, אך חשובים. אבל נטיה זו היא "נטיה חלשה", ואני יכול להבין גם את האפשרות שיוכרע אחרת. כל טוב ויישר כוח על השאלה.