בישראל יש העצמה של יסודות אנרכיסטיים. יסודות כאלה מצויים בימין (תג מחיר) ובשמאל (תג ליף). אין לזלזל בהם, כאילו מדובר בנערים מתוסכלים, בבני עשירים משועממים או באנשי שכונות מקופחים.

בחברה שבה אין מסורת דמוקרטית רבת שנים, הדמוקרטיה שברירית. היא מצויה תדיר בסכנה. בחברה שסועה ומקוטבת, שבה כמעט כל אזרח מצוי על קו שסע, התנהלות אנרכיסטית יכולה להידרדר במהירות לתוהו ובוהו. לתופעות אנרכיסטיות תמיד התלוותה רומנטיקה מהפכנית. מה נאצל יותר מאשר לדבר על צדק חברתי, על שוויון ועל סולידריות בלי צורך בחוק ובאכיפתו?

סופרים ומשוררים נסחפו בלהט מהפכני מזויף, שהרי מתחת למעטפת גן העדן ההזוי מסתתרת סכנה של שבירת הסדר החברתי ושל פגיעה בביטחון האישי ובזכות הקניין. במקרים קיצוניים אנרכיה יכולה להוביל למלחמת אזרחים. במדינות רבות בעולם יש אנשים וגופים שיודעים לזהות מייד את ניצניה של האנרכיה ומייד הם שולחים לאותם מקומות מומחים וכסף כדי למנף את האנרכיה ולנסות להפיל משטרים קיימים. ארגוני ביון חזקים לוקחים חלק בחגיגת האנרכיה, ומשתמשים בה נגד השלטונות בלי שהאנרכיסטים המקומיים יודעים שהם כלי שרת.

בבתי הכנסת קראנו בשבת על קורח ועדתו. קורח היה אחד מגדולי האנרכיסטים, ואולי הראשון בהיסטוריה. במסווה של טענות בדבר שוויון וחלוקה הוגנת של זכויות שלטוניות, הוא ניסה לבצע הפיכה וליצור סדר חברתי חדש בלי צורך בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. התורה מדגישה פעמיים שבני קורח לא מתו. הם נמצאים בכל דור ודור, עוטים מסכות אחרות. הם קמו שוב לחיים עתה בישראל.

המראות שנראו בהפגנות בשישי ובשבת הם אות מבשר רעות. אנגליה הנאורה ידעה לטפל היטב בהפגנות האלימות בלונדון. בתי המשפט באנגליה יודעים ומבינים שהם אמורים לשרת את החברה. הראשון שהתפרע ופגע ברכוש הועמד לדין, זכה לשיפוט מהיר ונידון לארבע שנות מאסר וחצי. במאסרו הסתיימו ההפגנות האלימות.

החברה הישראלית חייבת לתת גיבוי מלא לזרועות האכיפה של החוק בהתמודדות עם היסודות האנרכיסטיים. השוטרים זכאים לדעת בוודאות כי הם משרתי הציבור הרחב, המבקש לחיות במדינה דמוקרטית מסודרת שבה כולם כפופים לשלטון החוק, וחופש הביטוי אינו יכול להיות מנוצל לרעה בידי כוחות הרסניים.

התקשורת הישראלית, שבקיץ האחרון נתנה עידוד וחיזוק למה שכונה המחאה החברתית, מתוך האינטרסים שלה ולא לשם שמיים, חייבת להפנים כי האנרכיה לא תעצור במערכות העיתונים. האנרכיסטים יגיעו גם לשם. איש לא חסין מפניהם.

כמי שעוסק שנים רבות בחקר מהותה ודרכה של החברה הישראלית, האמינו לי שאיני מגזים. הכתובת על הקיר.

==

ד"ר חיים שיין הוא מומחה לפילוסופיה של המשפט ולתורת השפיטה במכללת שערי משפט. המאמר פורסם הבוקר בעיתון ישראל היום