הכשלון הסרוג: עדיף להכיל דעות שונות מאשר להתפלג

תוצאות הבחירות למפלגות הציונות הדתית לא אמורות להפתיע אף אחד.

בהחלט ניתן להיות שבעי רצון מהעובדה שבתוך זמן קצר ביותר ובתנאי פתיחה גרועים ביותר המפלגה הציונית דתית המאוחדת הצליחה בניגוד לתחזיות שצפו את התרסקותה. ושהממשלה שתקום תהיה בעלת אוריינטציה ימנית. אולם אסור שהסתיר את התסכול מהמצב אליו נקלענו. היום כאשר הקמפיין הסתיים זה הזמן להפיק לקחים ולחדד את התובנות. ומוטב מוקדם ככל הניתן.

בכל מערכות הבחירות שהציונות הדתית לא רצה לבחירות תחת קורת גג מפלגתית מאוחדת. היא הפסידה. ההבדל בין המערכות היה רק בכמה ומה היה הזרז החיצוני.

פעם נוספת אנו לומדים על בשרנו, בדרך הקשה, את הלקח, שעדיף להכיל את הבדלי הניואנסים ומגוון הדעות שבבית פנימה. עם כל הקושי שבדבר. מאשר להתפלג. המשימה נעשית קשה מפעם לפעם הציבור הדתי לאומי נעשה מגוון מאד והגישור נעשה קשה יותר. מאידך, יש מפלגות שזיהו את הפוטנציאל האלקטורלי שלו ובתעמולה מתוחכמת ושקרית של 'אנטי מגזריות' שואב ממנו מנדטים בקשית. לצערנו יש בתוכנו לא מעט שהשתכנעו.

פעם נוספת למדנו שגם אם בראשיתה ההתפלגות תהיה בהבטחה שלא יהיה ירי דו צדדי בנגמ"ש זה חסר סיכוי. הדינמיקה של ההתמודדות על אותו ציבור שואבת לכך בהכרח.

עדיין יש סיכוי שהימין החדש יעבור את אחוז החסימה. עדיין לא סיימו לספור את המעטפות הכפולות וקולות החיילים. יש שם כ-4 מנדטים. אולם את חשבון נפש ציבורי צריך לעשות כבר היום, להשתמש בתיסכול כקטליזטור כדי להפיק את הלקח. אח"כ נשאבים למרוץ החיים ושוכחים.

נסיון המערכות בעשורים האחרונים מלמד שהציבור הדתי לאומי אינו ציבור שבוי. הוא ציבור דעתן ותובעני כלפי מנהיגיו. יהיו אשר יהיו. הגרעין הקשה שלו חדור באמונה בתפיסה הציונית דתית. והוא לא יוותר עליה יהיה אשר יהיה. מאידך, יש לו 'חולשה' למנהיגים שגזרו עליו פילוג. ויש בו אחוז לא מבוטל של אלה הנוטים 'להעניש' את מנהיגיו המתפלגים. תהיה סיבת ההתפלגות אשר תהיה. זה אמנם לא רציונאלי אבל כבר בכמה מערכות בחירות נוכחנו בכך שיש מצביעים שבעת פילוג נמנעים מלתת את קולם לא לזה ולא לזה ונותנים אותו לליכוד!

ועתה. צריך לקחת בחשבון שהממשלה הזו תהיה ימנית אבל יש סבירות גבוהה שימיה קצובים. יתכן שזה יקרה מוקדם מהצפוי.

כבר כעת צריך לערוך את חשבון הנפש ולהיערך לבאות. לארגן את המערכת כבר עכשיו להמשך. ולנסות לאחד את השורות. מוקדם ככל האפשר.

עוד כשבועיים כולנו ננהג מנהגי אבילות על מות תלמידי רבי עקיבא במרד בר כוכבא. משום שלא היו מאוחדים ולא נהגו כבוד זה בזה. מאז ומהיום נשנן לעצמנו את הלקח: "קשים יסורי האחדות והגישור על השונות, קשה מהם מחיר הפילוג".