סגולה לפרנסה: מהו מקור המנהג 'בסיסה' ואיך מכינים?

בערב שבת הקרוב, בו יחול ראש חודש ניסן נוהגים יהודי לוב, תוניסיה ואלג'יריה לאכול את תערובת ה'בסיסה' כסגולה לברכה ופרנסה טובה.

תערובת הבסיסה מכילה גרגרי חיטה או שעורה קלויים וטחונים, בתוספת שקדים, תמרים, סוכר ותבלינים לפי העדפה אישית. אב המשפחה מערבב בסיסה ובני משפחתו אוכלים ממנה.

מקור המנהג:

מקור ה"בסיסה", מגיעה מהמנחה שהקריבו נשיאי שבטי ישראל במשכן ובבית המקדש. חנוכת המשכן נערכה בראש חודש ניסן ומכאן גם ההסבר לבחירה במועד זה."קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ. מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה" (במדבר ז יג).

כל המנחות שבמשכן ובמקדש נעשו מסולת חיטים או שעורים הבלולה בשמן ואלו גם המרכיבים המרכזיים ב'בסיסה', בעוד שאר הרכיבים נועדו רק להוסיף טעם.

בנוסף ראש חודש ניסן, נחשב כראש השנה וממנו מתחיל סדר החגים שבתורה ולכן המנהג מתקשר לסגולה טובה להתחלה חדשה.

הכנת הבסיסה הוא סגולה לברכה והצלחה, בייחוד בתחום הפרנסה. על פי המשנה, העולם נידון בפסח על איכות וכמות התבואה. ועל כן תערובת הבסיסה מכילה את מיני התבואה שמהם נאפה הלחם, שהוא המזון המרכזי של האדם, וכן שמן המסמל שפע.

הברכות והמנהג

בערב ראש חודש ניסן, המכונה גם "ליל הבסיסה"- אב המשפחה מערבב בסיסה ובני משפחתו אוכלים ממנה. את התערובת מכינים מראש, ובעת הטקס מוסיפים לה שמן, ומים לפי הצורך. בזמן שפיכת השמן מערבבים בעזרת מפתח הדירה של בעל הבית, כסגולה לברכה ופרנסה טובה.

נהוג שבזמן ערבוב העיסה עם השמן, אבי המשפחה/ המערבב אומר:

"יַא פַתָּאח בְּלַא מַפְתָּאח – הו (אתה ה') הפותח בלא מפתח,יַא עַטַאי בְּלַא מַנַא – הו (אתה) הנותן בלא תמורה,[אֻרְזֻקְנַה וַרְזֻק] (תַרְזַקְנָה וּתַרְזַק) מִנַּה – תן לנו ותן מאתנו (תן לנו מטובך וְנִתֵּן לאחרים)יש מוסיפים: וַרְזֻק לְעַבֵּיד לְכֻּלֻלְנַה – ותן למאמינים – לכולנו. יש מוסיפים: עַקְבָּאל דָאיֵר, כִיר מִן הַסְנָה – כה לחי, (טוב) יותר מן השנה (הזאת)".

יש הנוהגים לקרוא את הקטע של סיום מלאכת המשכן בפרשת פקודי.

ממשיכים לערבב את התערובת עד שהיא מגיעה למראה אחיד. ניתן להוסיף לשם כך מים ושמן. כאשר התערובת מגיעה למראה אחיד, אוכלים ממנה. בסיום הטקס.

האם מותר להכין את הבסיסה בשבת? 

השנה יוצא ראש חודש ניסן בערב שבת ולכן יש להכין את התערובת לפני כניסת השבת. הרב ציון בוארון, מבכירי הדיינים הספרדים בארץ פסק הלכה ומכתב אזהרה אודות כך וכן את הדין לאלו ששכחו להכינו טרם השבת.

במכתב שפרסם כתב הרב בוארון בין היתר: "כאשר חל ראש חודש ניסן בשבת, יש להכין את הבסיסה מראש ולבלול ביום שישי לפני כניסת השבת".

הרב בוארון ממשיך ומדגיש כי "אם שכחו ולא הספיקו – ניתן להתיר לעשות את הבלילה בדרך הנקראת בלשון הגמרא "על יד על יד", כלומר בכמויות קטנות. ועל כן יבלול בשמן מעט קמח בכוס חד פעמית ויצוק לקערה, ויבלול עוד קצת ויצוק לקערה, כן יעשה מספר פעמים לפי הצורך". אך הדגיש כי בשום אופן אין היתר לבלול את הבסיסה בקערה או בצלחת בשבת.

מתכון לבסיסה

מצרכים:
250 גרם גרגירי חיטה
50 גרם גרגירי שעורה
50 גרם גרגירי כוסברה
20 גרם כמון טחון
לתוספת:
כ-10 כפות שמן זית/שמן רגיל
22 תמרים, מגולענים וקצוצים
1/2 כוס אגוזים/שקדים, קלויים וקצוצים
1/2 כוס צימוקים
1 כוס סוכר
6 כפות מים
15 גרם זרעי שומר (אניס)

אופן ההכנה:
1. במחבת רחבה קולים את גרגירי החיטה והשעורה כל אחד בנפרד. לאחר מכן קולים גם את גרגירי הכוסברה, הכמון הטחון והשומר עד לקבלת גוון חום זהוב

2. טוחנים הכול בבלנדר עד לקבלת אבקה ומנפים אותה לקערה רחבה.

3. מוסיפים לתערובת חצי מכמות השמן, מערבבים ומוסיפים את התמרים, הצימוקים, האגוזים, הסוכר והמים ומערבבים.

4. מוסיפים את יתרת השמן ומגישים.

שבת שלום!