אסטרטגיה פוליטית: הקולות הסרוגים על הכוונת – חלק ב'

מדוע יש כל כך הרבה מפלגות שרודפות אחרי הקולות הסרוגים? מה מבטיחה כל מפלגה לציבור הסרוג שיבחר בה? | סדרת כתבות על הקול הסרוג בבחירות 2019

הקרב על הקולות הסרוגים – חלק ב'

בכתבה הקודמת עסקנו במספרים של הקולות הסרוגים בקלפי מאז בחירות 2006 ועד לבחירות 2015, הסברנו שהמרדף אחר הקולות הסרוגים נובע מהמעורבות הגדולה של המגזר הדתי לאומי בפוליטיקה וההגעה שלו לקלפיות כדי להצביע על הדברים החשובים לו- שלמות הארץ למשל.

כעת נבדוק אלו האפשרויות העומדות בפני הקהל הדתי לאומי במערכת הבחירות הנוכחית?

1. איחוד מפלגות הימין 

המחנה הדתי חרד"לי יכול להצביע למפד"ל של פעם, קרי הבית היהודי שנקראת בבחירות אלו איחוד מפלגות הימין.

לבית היהודי שהוא הזרם היותר ליברלי באיחוד, הצטרפה מפלגת "האיחוד הלאומי" של סמוטריץ' שמייצג את סגנון הבוחרים החרד"לי יותר של ישיבות ההסדר ושות' ואליהם הצטרפה בקול רעש גדול מפלגת "עוצמה יהודית".

הפסילה של בן ארי יכולה לתת פוש חזק לקהל הסרוג להצביע "דווקא" לאיחוד המדובר על מנת להראות לבג"צ שהוא לא יהיה זה שמכתיב כאן את סדר היום הציבורי לנצח. אנשי עוצמה יהודית רוצים לראות את בן גביר, העו"ד הממולח, כיו"ר ועדת החוקה, שיטפל מקרוב בעניינים המעיקים על קהל בוחריהם וזה אחד הקווים המסרים המנחים של הקמפיין כרגע.

2. הימין החדש 

הקו הליברלי יותר במחנה הסרוג יכול לבחור בין "זהות" ל"ימין החדש", אותה מפלגה שבראשה עומדים בנט ושקד שסחפו את הקהל הדתי-לאומי לאחדות של הזרם החרד"לי והזרם הליברלי, המתון יותר.

מעבר לבנט ושקד (שלה יש הערכה עצומה במגזר שסובל שנים רבות מבג"צ ושות'), נתן למצוא ברשימה "סלבים" סרוגים נוספים כמו אלישיב רייכנר סופר סרוג מוערך שמעטים "הבתים הסרוגים" שאין בהם לפחות אחד מספריו, ולצידו אורי שכטר שנהל את אגף "שורשים" בארגון רבני צהר וכהן כסגן המועצה בגוש עציון.

רייכנר ושכטר לצד קרוליין גליק המוכרת לקהל הסרוג מסרטוני ההסברה הרהוטים שלה,חוברים לשולי מועלם הותיקה שהגיעה עם בנט ושקד מהבית היהודי, ולמתן כהנא שהיה מפקד טייסת בחיל האוויר, החבר הסרוג של בנט שכעת מנסה את כוחו בפוליטיקה הארצית.

3. מפלגת "זהות"

גם משה פייגלין לוקח קולות רבים מהמחנה הסרוג, בעיקר מצעירי המגזר שפנו למרענן הרשמי של הבחירות הללו – הבחור הכריזמטי עם הכיפה הסרוגה שגר בשומרון ומבטיח להם החלת ריבונות על כל שטחי ארץ ישראל. החלום הזה הוא חלומם של רבים מבני הציונות הדתית הרואים באקט זה מעין זירוז של תהליך הגאולה והכרה סופית במפעל ההתיישבות כמפעל חלוצי-ישראלי-לגיטימי.

בין הסרוגים הצעירים הללו ישנם רבים שמצביעים בבחירות אלו בפעם הראשונה, ועניין הריבונות והזהות היהודית לצד שוק חופשי, לגליזציה וחירות יהודית עמוקה קורצים להם מאוד.

אליהם אפשר להוסיף את הצעירים "הבוגרים" יותר, גילאי 23-30 שמתחברים לזהות בין היתר בגלל השינויים מרחיקי הלכת בעולם החינוך על ידי שיטת השוברים: במגזר שרבים מבניו משולבים בעולם החינוך בווריאציות שונות אולי יותר מכל מגזר אחר (יחסית למספרם באוכלוסייה כמובן), טבעי שעולם החינוך ידבר אליהם ויסקרן אותם,וכך כל אותם מורות ומורים צעירים שמאסו במשרד החינוך המסורבל והלא מתגמל מקווים בסתר ליבם ששיטת השוברים תצא לפועל בעתיד הקרוב ואולי תשפיע עליהם לטובה.

למה? כי השכר המורים היום, בעיקר הצעירים, הוא בכי רע.

לסיכום: אלו שלוש המפלגות שצפויות לגרוף את מרב הקולות של המחנה הסרוג. בכתבה הבאה נבדוק אלו מפלגות נוספות חומדות את קולו של המגזר הדתי לאומי ולמה הם משקיעים בכך מיליוני שקלים?

הכותב: מאיר כהן, מייסד ומנהל דף הפייסבוק "אסטרטגיה פוליטית בועטת" 

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
איחוד הימין יקח בגדול אצל הסרוגים. ובצדק.
נועה | 31-03-2019 23:29
הוא היחיד שבאמת מחויב לערכים של הציונות הדתית
2
איחוד הימין מנצח. גם הליברלים כמוני מרגישים
אורי | 31-03-2019 23:30
שם הכי טבעי ובבית
3
רק #זהות
יוסי | 01-04-2019 12:23
מכל הכיוונים. מדיני, בטחוני, כלכלי וחברתי
4
כיפות
יוספה | 03-04-2019 18:51
הכיפה של שקד ובנט שווה יותר מהכיפה של פייגלין