על פי רוב, לקראת בחירות, קמה מפלגה החורטת על דגלה שימוש חופשי בסמים קלים כלומר לגליזציה. היא טוענת שאין בהם שום סיכון בריאותי. וכן טוענת שאין שום איסור על פי הלכה. הרבה נוער מתפתה לדיבורים אלה מתוך תשוקה להתנסות בסמים ושמח למצוא לגיטימציה. כיצד להתייחס לתופעה זו?

אין כאן מה לדון. אין כאן שני צדדים. יש להילחם בכל תוקף נגד הסם האכזרי, סם המוות. יסוד הבעיה הוא שלצערנו במדינתנו, כמו בשאר מדינות העולם, כל אחד גנרל, כל אחד רופא, כל אחד פוסק הלכות, כל אחד יודע את הכל. לא למדו פרקי אבות: שבע דברים בחכם. על מה שלא שמע, אומר: לא שמעתי. והיפוכיהם בגולם (אבות ה', ט').

ודאי שקנאביס, המכונה גם חשיש, והמכונה גם מריחואנה, והמכונה גם גראס – תלוי בצורת ההכנה – אינו עלה ירוק תמים, אלא חומר מאוד מזיק ומאמלל. כדי לדעת זאת, אין צורך להמציא את הגלגל מחדש. הקנאביס כבר נמצא בשימוש בעולם כ-3500 שנה וחיילי נפוליאון הם שהביאו אותו למערב ממצרים. מבין כל הסמים, הוא הסם הנמצא בשימוש הגדול ביותר, כ-80%.

יש בו מרכיב פסיכואקטיבי הנקרא THC, הפועל על הנירונים במוח, ומשבש את פעולתם, משבש את הזכרון, משבש את הרפלקסים. יש פי שניים תאונות קטלניות ברכב כאשר הנהג תחת השפעת קנאביס. נעשו נסיונות מדעיים רבים על עכברי מעבדה והשוו תיפקודם כאשר הם עם או בלי קנאביס.

כמובן, הוא גם פועל על החושים ועל הרגשות, וזו הסיבה שאנשים צורכים אותו, בהיותו מעורר את מרכזי ההנאה במוח, כך שהאדם חש כביכול מאושר וללא חרדות. אך זהו מקסם שווא, וכאשר ההשפעה נגמרת, הוא עוד יותר אומלל וסובל מחרדות.

הנזק גדול במיוחד אצל נוער, בגלל הפגיעה בזכרון ובהתבגרות, מה שמזיק להצלחתו בבית ספר. אגב, אצל נשים בהריון, זה גם עובר לעובר שברחמה.

כמובן, איננו מדברים כאן בחולים, שזה עבורם כמו תרופה. אבל אין מחלקים תרופות חופשי לבריאים.

בסיכום, הקנאביס הורס גוף ונפש. בהתחלה האדם חש נעימות והוא מלא אנרגיה, אך בהמשך הוא עייף, עצוב, חרדתי ודכאוני. היחידים שאינם דכאוניים, הם סוחרי הקנאביס שמגלגלים כל שנה מאות מיליארדים של דולרים.

נדגיש עוד שגם סמים קלים הם מסוכנים, וגם במינון נמוך. ויש להוסיף מה שנקרא תיאורית "קרש הקפיצה" Stepping Stone Theory, שקנאביס עלול להוביל לסמים יותר קשים כמו קוקאן והרואין. וכן "תיאורית הכניסה" Gateway Theory, כלומר מגע עם עולם הפשע, שמספק את הסמים.

שמא תאמר, אנו מדינה חופשית, וכל אחד רשאי להתנהג כאות נפשו – אין זה נכון. גם בכל משטר מתירני, יש עדיין אכיפה מוסרית. למשל חגירת חגורת בטיחות ברכב וחבישת קסדת מגן לרוכבי אופנוע. יש לכך נימוק כפול: א. כמו שיש להגן על אדם מפני הזולת, כך יש להגן עליו מפני עצמו. ב. החברה רשאית לשמור על אופיה, ולחסום את היחידים העלולים בהתנהגותם לשנות את אמות המידה של ההתנהגות.

תחשבו בעצמכם, מה יקרה כאשר הקנאביס יהיה חופשי: מי ימנע מילד קטן בדרכו לבית הספר למצוץ סוכריית קנאביס וללעוס גומי לעיסה קנאביס כדי להרגיש טוב.

שמא תאמרו: הרי חשוב מאוד לאדם להרגיש טוב. ודאי, אך יש עוד דרכים כשרות וטובות. כאשר הסולטן פייסל-א-דין שאל את רופאו הרמב"ם אם יש לו איזו תרופה כדי לרפא את בנו מדכאון, השיב שאין תרופה כזאת, אך אם ילמד דברים טובים, הוא יהיה מאושר.

מי שרוצה באמת לקבל מידע מדעי, יעיין באתר N.I.D.A., מכון לאומי של ארצות הברית לשימוש לרעה בסמים, NATIONAL INSTITUTE ON DRUG ABUSE.

עד כאן הצד המדעי, ועתה הצד ההלכתי. אין תלמיד חכם שיתיר את הדבר, ואם תמצאו אחד, אז הוא דעת יחיד ולא בין הפוסקים הגדולים ייחשב.

בגמרא: "לא תשתי סמא" (פסחים קיג, א), כלומר סם רפואי. רש"י: "לא תלמד לשתות סמים, מפני שתקבע להון ווסת (=הרגל) ויהא לבך שואלך (=התמכרות) ותפזר מעות". רשב"ם שם: "אפילו לרפואה לא תשתי, אם אפשר לרפואה אחרת".

רמב"ם: הצורך מזון המזיק לגוף או כל דבר המזיק לגוף, עובר על התורה, כי זו מידה רעה (רמב"ם דעות ד) והוא עובר על והלכת בדרכיו (שם פרק א).

הג"ר משה פיינשטיין כתב שפשוט שקנאביס אסור באופן חמור מפני שמזיק לבריאות, מקלקל את הדעת, מגביר את התאוה ועוד (שו"ת אגרות משה ח"ו יו"ד ח"ג סי' לה).

וכן הג"ר שלמה זלמן אויערבך שהוא אסור מצד הדין (מעדני שלמה עמ' קמח). וכן הרב עזרא בצרי דיין בבית הדין הגדול, וכן הג"ר יעקב אריאל, וכן הג"ר אפרים גרינבלט בשו"ת רבבות אפרים, וכן הג"ר שמואל טוביה שטרן שמוסיף שיש למסור לרשויות מי שסוחר בסמים, וכן הרב אברהם פרופ' אברהם סופר בספר נשמת אברהם, וכן הג"ר מדרכי ד"ר הלפרין, וכן המוהרא"ש מברסלב, וכן בפסקי בית דין ירושלים בראשות הג"ר אברהם דוב לוין, על אשה שנדרה להפסיק לצרוך ורוצה שיתירו לה את הנדר והם סירבו. וכן הרבי מלובביץ' האחרון, ועוד ועוד. הרי תלמידי חכמים גדולים מכל השיטות ומכל הזרמים ועוד מקובלים שכתבו שיש בו טומאה.

אבל האמת היא שאיננו צריכים לא לאנשי מדע ולא לאנשי תורה, כי די לנו במה שעינינו רואות: אנשים מסכנים לכודים בקנאביס, אנשים שנכנסים לחובות כדי לקנות, משפחות מתפרקות.

זה סם אכזרי, סם המות. אוי למי שרוצה להתירו, ואשרי הנמלט ממנו. ומי שבורח אליו בגלל שהוא חש ריקנות, יידבק בתורה, שהיא סם החיים.