הפרדת דת מהמדינה/ הרב שלמה אבינר

מידי פעם עולה הנושא של הפרדת דת ומדינה, באופן מלא או חלקי, ובמיוחד לקראת הבחירות. מה זה אומר והאם זה באמת ישים? הרב שלמה אבינר עושה לכם סדר

הפרדת דת מהמדינה: מה זה באמת אומר?
  (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90; תמונה קטנה: יוסי זמיר/ פלאש90)

מידי פעם עולה הנושא של הפרדת דת ומדינה, באופן מלא או חלקי, ובמיוחד לקראת הבחירות. הדוגלים בכך אינם נגד הדת, אלא טוענים שזה עניין הפרט, הרשאי לקיים תורה ומצוות כפי רצונו, אך המדינה בתור מדינה אמורה להיות חילונית, ושאי אפשר לכפות על הפרט שום מצווה בתורה.

זו חזרה לפני אברהם אבינו, אליו נאמר 'ואעשך לגוי גדול'. ובספר דברים מבואר 'כי מי גוי גדול, אשר לו אלהים קרובים אליו, ומי גוי גדול, אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת'.

במילים פשוטות: יהודים צדיקים.

לא רק. אנשים צדיקים יש בכל העולם, צדיקי אומות העולם, חסידי אומות העולם, לפני אברהם אבינו, בזמן אברהם אבינו ואחר אברהם אבינו. אנו מדברים על אומה, ממלכת כהנים וגוי קדוש. זאת המהפכה האלהית ביחס לאברהם אבינו.

למה זה כל כך חשוב?

כי המין האנושי אינו מורכב רק מיחידים, אלא גם מעמים. וכמו שהאור האלהי צריך להתגלות בפרט, עליו להתגלות בכלל, כלומר מדינה שמתנהלת על פי דבר ד'.

אבל מה נעשה אם יש יהודים שלא מבינים זאת?

אז יש שתי אפשרויות: או להקים שתי מדינות נפרדות, אחת מדינה יהודית ואחת חילונית, או ללמוד להסתדר יחד.

איך אפשר להסתדר יחד? זה מסובך.

הכל מסובך על פני הכדור הארץ. לכן העם היושב בציון החליט לייצב את המצב שהיה לפני קום המדינה, מה שהרב זרח ד"ר ורהפטיג כינה סטטוס קוו Status Quo.  זאת אומרת מדינה יהודית, אמנם לא לגמרי, אלא מבחינה מסויימת.

האם על פי ההלכה יש מקום לוויתורים בתחום זה?

ודאי לא. אך יש מקום לסבלנות. אך ברור שאין לבטל את הסטטוס קוו או לכרסם אותו.

אבל אם העם לא רוצה, כיצד אפשר לכפות עליו?

רוב העם מסכים. יש רק שלוש קבוצות מיעוט שמתנגדות מסיבות שונות. א. חרדים קיצוניים, כי הם באופן מוחלט נגד המדינה. ב. חילונים קיצוניים, כי הם באופן מוחלט נגד התורה. ג. דתיים-לאומיים ליברליים המעונינים למצוא חן בעיני החילונים.

מה קבע הסטטוס קוו?

בהתחלה ארבעה נושאים: שבת (במוסדות ממשלתיים ובעסקים פרטים), כשרות (בארגונים ממלכתיים וקביעתה במדינה על פי הרבנות הראשית), נישואים (רק על פי תורה, וכן גירושים), חינוך (עצמאות לחינוך דתי). במשך הזמן עלו עוד סוגיות כגון מיהו יהודי (בנוגע לגיור ולחוק השבות), צניעות בצבא, מעמד הרבנות הראשית.

קודם הזכרנו את הביטוי מדינה יהודית. אבל הרצל קרא לספרו: מדינת היהודים ולא המדינה היהודית.

אנו לא פוסקים הלכה על פי הרצל. על כל פנים, נכון שכך הוא שמו בעברית וכן בגרמנית Judenstaat, אבל בשפות אחרות הוא נקרא המדינה היהודית, כגון באנגלית The Jewish State, בצרפתית L'Etat Juif, וביידיש די יידישע מדינה.

נחזור לענייננו. במדינה יהודית, גם בתבניתה העכשווית, יש חילונים שסובלים.

נכון. יש גם דתיים שסובלים. במדינה, אי אפשר לעשות כרצון איש ואיש, כמו שרצה אחשוורוש. אי אפשר לעצב את המדינה כרצון איש ואיש. כבר אמרו: חוק זכויות הפרט הוא חוק צרת הכלל. וכבר הסביר הרמב"ם במורה נבוכים שגם חוקי הטבע אינם עושה כרצון איש ואיש. השמש היא טובה מאוד, אך לפעמים הפרט סובל ממנו. מים, הם טובים, אך לפעמים הפרט סובל מהם. הוא אומר שכן הוא בתורה: טובת הכלל קודמת לטובת הפרט. יש פרטים שמופלים לרעה ויש פרטים שמופלים לטובה. אבל הכלל מרוויח (מורה נבוכים ג לד).

אבל למה שהחילונים יסכימו עם זה?

רובם מסכימים מתוך אחריות לאומית. למשל ,אם תהיה הגדרת מי יהודי וגיור לא על פי ההלכה, יהיו כאן שני עמים, וזה יהיה אסון.  וכן אם יהיו גירושים לא על פי ההלכה, יתרבו ממזרים וגם יווצרו חלילה שני עמים.

אך האם אין זה סותר את הדמוקרטיה?

לא פוסקים הלכה על פי דמוקרטיה, אלא על פי תורה. כלומר אפשר אפשר לקבל דמוקרטיה אם אינה סותרת את התורה. לא מדינה דמוקרטית-יהודית אלא יהודית-דמוקרטית.

אבל, בין כך ובין כך, יש כאן סתירה במילים: אם היא יהודית, היא אינה יכולה להיות דמוקרטית, כלומר שהעם מחליט בכל דבר?

תלוי כיצד מגדירים דמוקרטיה. יש גם מושג של דמוקרטיה הסדרית,

מה זה?

מושג שקיים כבר 50 שנה, של הפילוסוף ארנד ליפהרט Arend Lijphart, כלומר Consociationalism.

מה זה?!

מה שקורה בארצנו במידה מסויימת. וגם בכמה מדינות בעולם המערבי.  אצלנו, ליתר דיוק, זו דמוקרטיה תאגודתית.

ש: ובסיכום?

ודאי לא הפרדת דת ומדינה.  זה רעיון של ג'ון לוק John Locke, שכנראה הביא ברכה לגויים, אבל לא לנו הוא, לא לנו.  וכן באמריקה הפרדת הכנסיה ומהדינה של ג'פרסון Jefferson: Separation of Church and State.

בעצם, למה אצלנו זה שונה?

כי היהדות אינה דת לחוד או לאום לחוד. אלא דת-לאום.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
5 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
דת ומדינה
בני | 14-03-2019 17:32
אמונה היא עניין אישי. האדם יחיה לפי אמונתו. אך מדינה צריכה להתנהל בהתאם לחוקים שעונים על צורכי הפרט. העולם השתנה מאז שהדת הייתה חלק בלתי נפרד ממהות האדם והחברה. כיום רוב האנשים חושבים אחרת ומאמינים בצדק חברתי לפי קרטריונים שונים מאלה שנקבעו לפני שנים רבות.
2
בהחלט! להפריד ולהפריט!!
בולשביקים | 14-03-2019 19:44
רק במדיניות בולשבקיות המדינה מתערבת ומארגנת כל דבר. המדינה צריכה להפסיק את ההתערבות בחיי האזרחים ככל האפשר. להפריט את המיגזר הציבורי ככל האפשר ולהוריד מיסים.
3
סוף הסחיתות
נתי | 15-03-2019 18:13
כמו בצרפת.
4
תודה
דניאל מלכא | 16-03-2019 22:49
תודה למורנו הרב אבינר שליטא , שכרגיל עושה לנו סדר במחשבות, ומכוון אותנו על פי דרכה של תורה, תורת אמת המאירה את המציאות המורכבת
5
יפרדו ורק ירויחו כולם
רמי | 29-03-2019 9:38
אי הפרדה זה זיוף הדת פשרות זה לא הלכה אלא רמאות לא צריך שני מדינות גם באמריקה אין שני מדינות וגם באנגליה אין שני מדינות כבר בגרמניה לפני כ200 הרב הירש והחתם סופר לחמו בעד פירוד בתוך היהדות זה הפיתרון היחידי לפני השואה הבאה