הבן לא התקבל לישיבה? כך נתקן את הדייסה שבישלנו

על מנת להביא לצמצום הפערים החברתיים ולנתינת מענה לכלל ילדי ישראל יש להקפיד כי לכל מוסד יסודי יתקבלו כל החפצים בחינוך דתי. הרישום יעשה באופן אוטומטי דרך עיריות, מועצות ומוסדות רשמיים

הבן לא התקבל לישיבה? כך נתקן את הדייסה שבישלנו
  אילוסטרציה (Photo by Nati Shohat/ Flash90)

השבוע קיבלו ילדים רבים בחינוך הדתי מכתבי סירוב מהמוסדות אליהם ניסו להתקבל. כביכול שנה הדבר מעורר סערה ברשת, אלא שעלינו לבחון כיצד ניתן לתקן זאת ובעיקר מה עלינו לדרוש מנבחרי המגזר שלנו שעומדים בימים אלו לבחירה.

במישור האישי, הורה שבחר לשלוח את בנו למוסד ממיין, עליו לקחת בחשבון שיש סיכוי שבנו יהיה מאלה שלא התקבלו. אי אפשר גם לאכול את העוגה וגם להשאירה שלמה ואלה כללי המשחק בהם הוא בחר לפעול.

לאותם הורים אספר את הדברים שאמרה לי אמש אימא לילדים בחינוך הדתי, ודברים מעין אלו אני שומע כמעט מידי יום:  "שלחתי את הבכורה למוסד דתי אליטיסטי. מרדף שלם בשביל להתקבל, להיות שם, לשלם וכו'. את הילדים שבאו אח"כ כבר שלחתי למוסד "רגיל" ואינטגרטיבי. הפחידו אותי על הרמה הדתית, ההישגים הנמוכים וכו'". ואז ממשיכה האימא ומספרת: "בפועל, גיליתי שדווקא המוסד המכיל, ידע להתמודד טוב יותר עם הילדים שלי. אותה הכלה ואולי אף עממיות הביאה אותם להגיע להישגים טובים יותר, הם פיתחו אישיות עמוקה יותר, וגם הגיעו לרמה דתית גבוהה בהרבה".

ואולם, העצות האישיות אינן פותרות את המצב הכללי, ואין בהן מזור לאזורים שבהם חוסר תכנון ואכיפה, הביא למצב שבו כל המוסדות ממיינים.

לפנות לנבחרי הציבור

לשם כך, אין לנו ברירה אלא לפנות בימים אלו כהורים, לנבחרי הציבור שעשויים לייצג אותנו. עקרון הבסיס שיש לדרוש הוא פעולה לפי מדיניות סדורה אשר תיקח אחריות על כלל ילדי ישראל, תוך שמירה על תחרות הוגנת בין מגוון המוסדות.

על מנת להביא לצמצום הפערים החברתיים ולנתינת מענה לכלל ילדי ישראל יש להקפיד כי לכל מוסד יסודי יתקבלו כל החפצים בחינוך דתי. הרישום יעשה באופן אוטומטי דרך עיריות, מועצות ומוסדות רשמיים. לא יונהגו ראיונות קבלה, מבחני מיון, תקנונים מדירים וכדומה. לכיתות תיכון (י’-י”ב) כן ניתן לקיים מבחני קבלה בהתאם להוראות מינהל החמ”ד, ובתנאי שקיים במקום תיכון ציבורי דתי הפתוח לכל. בכל מקרה, תמיד תינתן עדיפות ראשונה למי שגר באזור בית הספר. קבלת תלמידים מאזורים אחרים אינה יכולה לבא על חשבון התלמידים שחיים באותו אזור.

הפיקוח יוודא את קיומו של איזון חברתי ולקיחת אחריות בין כלל המוסדות בכל אזור. הדבר יבוא לידי ביטוי בפיקוח הדוק על קיום שעות פרטניות, כיתות טיפוליות, מענה לעולים ממדינות שונות, ילדים מחוננים, תקני יעוץ חינוכי, שירות פסיכולוגי ועוד.

למנוע פתיחת מוסדות ללא הצדקה מספרית

על מנת לוודא התייעלות תקציבית, צמצום שכר הלימוד הגבוה ושמירה על תחרות הוגנת בין המוסדות, קיים צורך דחוף בהקפדה על גודל מינימלי של מוסדות חינוך (לפחות 3 כיתות בשכבה). לשם כך יש לאחד מוסדות קטנים ולמנוע פתיחה של מוסדות חדשים ללא הצדקה מספרית מובהקת.

התקצוב הדיפרנציאלי לכלל מערכת החינוך, בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי של בית הספר, יורחב גם למוסדות על יסודיים, על שלל מרכיבי התקצוב.

כל אלה, ייצרו תגמול למוסדות אינטגרטיביים, יגדילו את גודל המוסדות הקיימים, יצמצמו את הפערים החברתיים וממילא יורידו את האטרקטיביות של מוסדות אליטיסטים ואת הרדיפה הלא מוצדקת אחריהם. פחות ילדים ירצו לצאת למוסדות ממיינים ופחות תלמידים יאלצו לקבל מכתבי סירוב.

חלק מהדברים הנ"ל אינם קלים ליישום. הם מחייבים את נבחרי הציבור שלנו ללמוד את המילה "לא" ולהבין שהחינוך הדתי אינו שטיבל שמחלקים בו סוכריות. תיקון מערכות החינוך הדתי, מחייב ראיית על ומדיניות ציבורית רחבה שתועיל לכל הציונות הדתית, על גווניה השונים.

שמואל שטח, מנכ"ל נאמני תורה ועבודה

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
6 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
בקיצור, בוא נכפה על מוסדות את תפיסת עולמנו
אבי | 05-03-2019 12:53
אולי במקום להטיף למוסדות מה לעשות ולנסות לכפות אותם להתנהל בהתאם לאג'נדה שלך, פשוט תפתח מוסדות ומי שירצה יבוא ללמוד אצלך? די כבר לכפייה הזאת
2
במילים פשוטות: קומוניזם!
שמעון | 05-03-2019 13:20
המדינה תחליט על הכל ולא תאפשר שום יוזמות פרטיות. דמוקרטיה במיטבה.. אתה לא תאפשר מוסדות משפחתיים עם יחס אישי, ובטח שלא מוסדות שמגדלים אנשים באיכות גבוהה בקודש ובחול (ואולי על הדרך כדאי לסגור את סיירת מטכל וקורס טיס...)
3
שמואל- גם אתה התבלבלת ? מישהו שמכיר מבפנים
דוד | 05-03-2019 13:48
לצערי הרב כולנו התבלבלנו. פשוט נתנו לאולפנות ולישיבות לעשות מה שהם רוצים מספרים לנו סיפורים כי עכשיו המצב טוב יותר כי יש פיקוח והסדרה אבל כמי שמכיר מקרוב מאוד וממש מבפנים אז... המוסדות מתנהגים כאילו הם בעלי הבית ולא המדינה כל המוסדות ממונים עי המדינה – כלומר אנחנו, אבל ממש מתנהגים כאילו זה מוסד פרטי שלהם. מי יודע מה הקריטריונים לקבלה למוסד??? המוסד צריך לקבל את התלמיד עפ ראיון ועל סמך התעודה מכיתה ח , מה שקורה שהמון מוסדות מבצעים בחינות בניגוד לנהלים .... בנוסף תלמיד לעולם לא יכול לדעת מדוע הוא נדחה . אי התאמה על סמך מה הוא לא מתאים לא נתקלתי במוסד שפירט לתלמיד מדוע הוא לא התקבל לא ייתכן לקבוע מי יתאים למוסד על סמך ראיון והתרשמות של 20 דקות גם ראש ישיבה דגול לא יוכל באמת לקבוע אבל זו השיטה ואנו מסכימים לה בשנים האחרונות פגשתי המון הורים תלמידים ותלמידות שנענו בשלילה הבעיה הגדולה שהם לא הצליחו לברר מדוע הם נדחו ומה באמת הקריטריונים לקבלה למוסד הלימודי. אני מציע שמוסד שרוצה להמשיך כך יצטרך לוותר על התקציבים מהמדינה ואז יוכל לנהוג כאוות נפשו במקביל אולי אתה שמואל שטח תהיה יואב ללום שלנו ותגיש עתירה לבגץ כנגד מה שקורה במוסדות הללו לי עצמי יש הצעה לפתרון אבל זה בזמן אחר...
מה רע אם הילד ילמד בתיכון דתי ? למה צריך את
נאוה | 05-03-2019 15:07
הטובות מהישיבות והאולפנות האליטיסטים שגם לוקחים כסף בהגזמה עבור כל שנת לימוד. בני למד בתיכון דתי בגוש דן והלימודים היו ברמה וגם החינוך הדתי !!!!!!!!!!!!!
4
ראו מה אמרו על יהושוע בן גמלא. כל הכבוד לשטח
חכם | 06-03-2019 7:54
בבא בתרא דף כא עמוד א . דאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה, מאי דרוש? ולמדתם אותם - ולמדתם אתם, התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, מאי דרוש? כי מציון תצא תורה; ועדיין מי שיש לו אב - היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב - לא היה עולה ולמד, התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך; ומכניסין אותן כבן טז כבן יז, ומי שהיה רבו כועס עליו - מבעיט בו ויצא, עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע. מה הכותב בסהכ רוצה - לקרב כמה שיותר תלמידים. לפתוח שערי בית הספר הדתי לכולם,ולקבל את כולם. פשוט צריך לחשוב ולנהוג כדברי חזל
5
בואו נקבל את כווולם לנבחרת ישראל וסיירת מטכל
שי | 06-03-2019 15:13
כי שוויון.