מזבח חדש ביאור גופנפש על ספר ויקרא

כל יום אנחנו מתפללים על בניין המקדש, "והשב את העבודה", ובכל שבת אנחנו מכריזים שאת הקרבנות "נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה". אבל עם יד על הלב – אנחנו לא כך כך יודעים מה זה אומר בעצם, ואולי גם מעדיפים לא לדעת…

והנה, ספר ויקרא בפתח, ושוב בעל הקורא יתאר בצורה הכי פיזית שיש על דם ושחיטה אש והקטרה, וחלק מאיתנו בודאי ינסה לדפדף בחומש כדי לראות כמה עוד נשאר לקריאה.

אז רגע לפני שאנחנו משלימים עם המצב הזה, ספר חדש מציע לנו נקודת מבט שעדין לא יצאה לאור – עבודת הנפש של עולם הקרבנות. אנחנו דור שממוקד מאד בעבודת הנפש, וזאת הנקודה הנכונה להתבונן דרכה על ספר ויקרא.

מה ההצדקה בשחיטה של בהמות?

הספר לא בורח מלעסוק בנקודות הקשות – מה ההצדקה בשחיטה של בהמות? האם אנחנו משתמשים בחיים של יצורים אחרים בשביל עבודת ה' שלנו?

הכותרות מפתיעות בקשרים שהם יוצרות "הֶקְדֵּשׁ – העוגן לגמישות נפשית" או "שערות – החלומות הגנוזים". ומתברר איך פרשיה כמו צרעת שמעוררת בנו מבוכה בעיסוק הגופני, נוגעת בסוגיות העמוקות של המלחמה הפנימית שבאדם, ואיך בחטא כמו פיגול עלולים ליפול דווקא אנשים רוחניים ועמוקים כשהם הולכים לאיבוד בתוך עצמם.

מדובר בשיאו של מסע שכולנו מכירים – האבות, יציאת מצרים, מעמד הר סיני, בניית המשכן. הסולם המרגש שבו ככל שמתקדמים בו העוצמה גדלה, ואז כאילו להכעיס, רגע אחרי שכבוד ה' ממלא את המשכן, אנחנו נתקעים. הפסוקים שעוסקים בבעלי חיים, באברים, בהמון מצבים פיזיים, נשמעים לנו כל כך לא קשורים ליופי הזה…

המחבר – הרב צבי יהודה דרור

זה לא קורה לנו סתם. משהו, בעבודת הנפש שלנו באמת חסום כאן. משהו חסר לא רק בעולם הפיזי, אלא גם בנפש [או בגופנפש] שלנו. והספר הזה הוא התחלה טובה כדי להפגש עם זה.

הספר "מזבח חדש" מצטיין בקיצור – כל כל פרשה שלשה פרקים של חמישה עמודים, וכתוב בשפה ששווה לכל נפש. הנושאים העמוקים של הקרבנות מוגשים בבהירות אל לבם ודעתם של הקוראים באשר הם. מאידך, לא מדובר בדרשות מן המותן – הספר מבוסס על לימוד שיטתי של הנושאים המדוברים – בגמרא, בראשונים, במפרשי התורה, בזוהר, בחסידות ובספרי קבלה.

==

"מזבח חדש", הוא ספרו השני של הרב צבי יהודה דרור – ר"מ בישיבת ההסדר בעפולה, והוא יוצא בהוצאת דברי שיר ומשווק על ידם, ובחנויות הספרים.