חיסרון או ברכה? למצוא אהבה בעולם שכולו טכנולוגיה

האם הטכנולוגיה תנהל אותנו ואת חיי האהבה שלנו או שאנו ננהל אותה? המאמנת נירית הושיה בטור מיוחד על מציאת אהבה בדור בו משתמשים פחות ברגשות ויותר באימוג'ים

למצוא אהבה בעולם שכולו טכנולוגיה
  (צילום: שטארסטוק)

התפתחות הטכנולוגיה הובילה לכך שאנו משתמשים פחות ברגשות ויותר באימוג'ים, יותר במסכים ופחות במפגשים פרונטליים. על הפרק לא עולה עוד הצעה, אלא הצעה אחת מיני רבות. האם הטכנולוגיה תנהל אותנו ואת חיי האהבה שלנו או שאנו ננהל אותה?

באחד מהדיונים שנערכו בקבוצת הפייסבוק שהקמתי, "משנים סטטוס" הגיב אחד הבחורים לפוסט שהתייחס לאשליית השפע הקיימת בדורנו. הטענה בפוסט היתה שדור השפע נותן את אותותיו גם בעולם ההיכרויות.

במה זה מתבטא? התפתחות הטכנולוגיה הולידה זמינות מיידית לכאורה של אלפי רווקים ורווקות פוטנציאליים אשר הועברו לאור הזרקורים מפנקסי השדכניות השמורים, כך שעם כניסתכם לאתר ההיכרויות או לקבוצת הווטסאפ, מבלי לכתת את רגליכם ובלחיצת כפתור שאורכת לא יותר מ-2 שניות, מונח על שולחנכם כמגש של כסף, מאגר הרווקים והרווקות, לא רווק/ה אחד/ת אלא מאגר!

אותו בחור טען שעם כל הכבוד לשפע, הרי שמדובר בשפע מדומה, שכן בסופו של דבר, לדבריו "כל רווק/ה צריכ/ה לדעת מה השווי שלו ובהתאם לכך יצפה לבת/בן זוג באותו השווי".

עם כל הכבוד לשפע ברווקים ורווקות באפליקציות, מדובר בשפע מדומה  (צילום: שטארסטוק)

אודה על האמת, בקריאה ראשונית של דבריו מעט הזדעזעתי- האם גם הרווק, צלם אלוקים, הפך למספר בלוח המספרים? האם הרווקים הם מוצרים בסופרמרקט למציאת אהבה וכמו בכל סופר נקבע שווי למוצרים?

יש את המוצרים האיכותיים יותר והאיכותיים פחות, כאלו שפותחו מחומרי גלם איכותיים יותר וכאלה "סוג ב'" שנפגעו במהלך הייצור? האם אנו מאחלים לעצמנו לחיות בעולם כזה בו בני האנוש איבדו מיוקרתם ומצלם האנוש שבהם, ואלו הפכו לעוד מושג בעולם הכלכלה?

חיפוש אהבה באפליקציה- מורידה את ההערכה העצמית? 

בהמשך לכך, נתקלתי במחקרים המאשרים כי משתמשים של טינדר (גברים ונשים) דיווחו על הערכה עצמית נמוכה לאחר שימוש באפליקציית ההיכרויות הפופולרית ודחיות שקיבלו בשל מראה חיצוני, השוואה לאידיאל יופי והשוואה בלתי פוסקת לאחרים.

זה הוביל אותי לכתבה שפורסמה בעיתון 'הארץ', בה התראיין פרופ' יאיר עמיחי-המבורגר, ראש המחקר לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט במרכז הבינתחומי בהרצליה, אשר דיבר על הבעייתיות בהחצנת עולם האהבה שלנו ברשתות החברתיות. לדבריו: " באינטרנט אנחנו עסוקים הרבה בפרסונה, כלומר באיך שאנחנו רוצים להיות מוצגים. אנחנו נותנים הרבה כוח לאחרים בכך שאנחנו מצפים מהם לתת לנו משוב שיאשש או יפריך את הערכת השווי שלנו לגבי עצמנו. זה משחק, אבל זה משחק ממכר", קובע עמיחי־המבורגר.

מוכנים לקבל ציונים ואהבה וירטואלית במחיר של פגיעה (צילום: שטארסטוק)

עוד ציין כי :"כשאני עסוק ביחצנות של האינטימיות (הזוגית) הזו, אני בעצם מנסה לקבל ציונים על כמה שאני 'מאושר' במחיר של פגיעה ביכולת להיות מי שאני באמת עם האהוב שלי. מחקרים מגלים שעיסוק יתר בהשוואה חברתית פוגע בהערכה העצמית". אין ספק, הדור הזה מאתגר את הביטחון העצמי ומוליד חרדה רבה, כל אחד מנסה לספר את סיפור חייו ומקבל פידבק.

אז איך לא נסחפים עם הזרם?

קודם כל, חשוב שהדבר הזה יהיה בתודעה שלנו. לפתח מודעות לאתגרים שהדור שלנו מציב בדרך למציאת האהבה. עלינו לזכור, שעצם העובדה שאנו לוקחים חלק במשחק הזה, אנו הופכים את עצמנו למוצר בתוך סל של מוצרים, אנו מקבלים באוטומט תג מחיר. השאלה היא מה המחיר שלכם ומי קובע לכם אותו? בהתאם למה? ויותר מזה, האם אתם בכלל חושבים שיש לכם מחיר??

יש בעולם הטכנולוגיה כדי לזייף, לערפל ולטשטש את מה שקורה באמת מאחורי מסך המחשב, להנפיק מחירים לפי סולם ערכים מסוים שמישהו החליט לקבוע לכם. במונחים של הזוהר זה נקרא "עלמא דשקרא" (עולם השקר). שיטת ה-nlp עוסקת רבות בפיתוח הביטחון העצמי ומציאת החוזקות שבנו.

החיבור לערך המוחלט שבנו, מבלי להשוות את עצמנו לאחרים ולתמונה בה הם מוצגים ברשתות החברתיות כל כך חשובה.

אז גם אם לא מתנתקים לגמרי מהמדיה, אל תתנו לסערה בכוס מים ברשת החברתית לשטוף גם אתכם. הקפידו לפנות זמן קבוע במהלך היום לעצמכם, להתחברות לערככם האמיתי. לפשטות. לטבע. לנקודה שבה הכל התחיל. ואם תרצו, לנקודה ממנה גם הכל ימשיך- בדרך בה אתם קובעים ולא מישהו אחר.

=====================

הכותבת נירית הושיה, היא עו"ד ומאמנת רווקה סרוגה ומנהלת את קבוצת השידוכים והייעוץ בפייסבוק לרווקי המגזר הדתי "משנים סטטוס"

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע