אחרי חודשים ארוכים בהם המבנה ההיסטורי של בית הרב קוק היה מצוי בסכנת סגירה בשל מצבו הרעוע, ביום חמישי האחרון נמצא פתרון משפטי המאפשר למשרד ירושלים ומורשת להקצות כסף לטובת עבודות שיקום ושימור. העלות המוערכת: 450 אלף ש"ח. על ידי כך נמנעה סגירת המקום.

השר ירושלים ומורשת, ח"כ זאב אלקין אמר על בית הרב קוק, כי הוא "מבנה בעל חשיבות היסטורית לא רק עבור הציונות הדתית, אלא עבור מדינת ישראל כולה. לרב קוק הייתה תרומה משמעותית בהקמת המדינה ובישוב הארץ. לכן מיד כששמענו שעיריית ירושלים נאלצה להוציא צו הריסה למרפסות המבנה, פעלנו למצוא פתרון להצלת המקום. אני שמח שנמצא פתרון ובית הרב יוכל להמשיך את פעילותו."

אלקין

לפני כשנתיים, בספטמבר 2016 לאחר שהממשלה הכריזה על בית הרב קוק כאתר מורשת, הודיע השר אלקין – המחזיק בנוסף לתיק להגנת הסביבה גם בראשות המשרד לענייני ירושלים ומורשת – כי הוא מתכוון להשקיע בשיפוץ המקום ובהפיכתו למוזיאון בכשלושה מיליון שקל, ועוד סכומים נוספים שצפויה להשלים עיריית ירושלים מתקציבה.

אולם, בחודש ספטמבר האחרון עיריית ירושלים הוציאה צו הריסה מיידי לארבעת המרפסות, ולגרם מדרגות הכניסה למבנה ששימש את הרב הראי"ה קוק ומשפחתו בזמן כהונתו כרב הראשי האשכנזי של הישוב היהודי בארץ ישראל, וכיום המקום משמש כמקום הנצחת מורשתו. המשמעות לצו ההריסה שהוציאה העירייה היא סגירת המקום.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

הקפות שניות בבית הרב קוק

עם קבלת הצו, אנשי העמותה המפעילה את המקום, פנו לאלקין, והסבירו לו את המצב הסבוך וביקשו את התערבותו. אך, בשל סכסוך משפטי המתנהל במשך שנים רבות על בעלות המבנה בין העמותה שמפעילה את בית הרב לבין "הועד הכללי ירושלים" שתרמו לרב את המבנה בזמן שמונה לתפקיד, היה קושי משפטי להקצות כסף לטובת עבודות שימור המרפסות.

לאחר פנייה לעיריית ירושלים ובקשה לדחות את ההריסה עד למציאת פתרון משפטי, ועיריית ירושלים התרצתה לאחר שהמועצה לשימור אתרים ערכה עבודות תחזוק מינימאליות שאפשרו לבחון את הסוגייה המשפטית.

משרד ירושלים ומורשת הציע מיתווה לפיו עבודות השיקום יבוצעו במימונו באמצעות העיריה. המיתווה אושר עקרונית על ידי הגורמים המשפטיים, ובימים הקרובים יקודם יישומו.

בית הרב קוק הוא אחד מהמבנים ההיסטורים החשובים שיש בירושלים. בשנים הראשונות המבנה שימש כישיבת מרכז הרב עד מעבר הישיבה לקריית משה ובמקום התחנכו וגדלו גדולי הרבנים של הציונות הדתי בהם הרב הראשי האשכנזי של ירושלים, הרב אריה שטרן.