כחייל בפלוגת בני הישיבות בגולני, שירתתי תחת פיקודו של מ"פ דתי. שמתי לב, שהוא לא מקפיד על קלה כבחמורה, והגשתי על כך שאילתא. התשובה שקיבלתי היתה: "שהמפקד אחראי על הכשרתנו כלוחמים בצבא ההגנה לישראל, חייו והתנהלותו הדתית והאישית אינה קשורה לתיפקודו כמפקד ולוחם".

תגובה זו מלווה אותי ברוב חיי הבוגרים. להביט באנשים ביכולות המקצועיות שלהם, ולא בשפיטה הדתית חברתית שלי כאדם דתי לאומי. הבנתי, שבחברה הישראלית יכולים להיות רופאים מעולים, עורכי דין מצוינים, קצינים מוכשרים, וכן גם פוליטיקאים מוצלחים, שהתנהלותם האישית אינה קשורה לחילול שבת , אכילת אוכל כשר ותפילה בזמנה.

בתקופה זו של בחירות, חשוב לשים לב, שתנועת הליכוד נבדלת משאר המפלגות בכך שהיא מייצגת רבדים שונים בעם ישראל. חילונים, דתיים, אשכנזים, ספרדים, יהודים ושאינם יהודים, אנשי אקדמיה ואנשים עממיים. כמו בשירות הצבאי, כמו במקום העבודה וכמו השכנים שלנו בבניין, אנחנו חיים במשותף, מתוך הערכה והבנה שאנחנו עם אחד, אמנם שונים, אבל אותו עם.

חברי הכנסת מייצגים את מרבית רבדי החברה הישראלית, ועלינו כחברי הליכוד, לבחור את הנציגים המתאימים ביותר לעבודה פרלמנטרית, כשליחים למטלות שיש לנו כעם, ולא כמגזר.

כחבר ליכוד מזה שנים, אני עוקב אחרי ח"כ אמיר אוחנה ופעילותו הפרלמנטרית. ח"כ אוחנה הוא עו"ד בהכשרתו, רב סרן במילואים, שירת בשב"כ, חבר וועדת החוץ והביטחון, חבר בוועדת הכנסת, שימש כיו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

ח"כ אוחנה הוא מפקד ולוחם למען ההתיישבות ביהודה ושומרון. חייו האישיים כהומוסקסואל, אינם קשורים לעבודתו הפרלמנטרית. הוא אדם נמרץ, קשוב ואכפתי, רגיש, מבין ולוחם. זה בדיוק מה שאנחנו צריכים, בחבר הכנסת שלנו. 3 דגלים חשובים היו בפעילותו בכנסת היוצאת: תפיסה בטחונית מדינית, התומכת בחיזוק ושימור ההתיישבות ביהודה ושומרון, ובהסדרת הבנייה בהתיישבות. רפורמה כוללת במערכת המשפט, ומינוי יועמשי"ם מטעם משרדי הממשלה. כלכלה חופשית מתוך דאגה לאזרח הפשוט ולא לטייקונים.

בהשבעתו אמר על בימת הכנסת: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, ביטחוניסט, ליברל ואיש הכלכלה החופשית". זה האיש שאני רוצה שייצג אותי בכנסת.

מאיר אליפור, תושב היישוב אפרת, צלם כנסת ויהודה ושמרון.