חוסן לחבר: מספרים על אבינעם שנלחם על חייו

יהודה בן אברהם מספר על חברו לוחם צוק איתן אבינעם בוכריס שנלחם על חייו במחלת ה-ALS: "כל מי שמכיר את אבינעם יודע שמדובר באגדה"

חוסן לחבר: מספרים על אבינעם שנלחם על חייו
  באדיבות המצלם

יהודה בן אברהם משילה,  חבר של אבינעם מילדות, מספר על לוחם צוק איתן אבינעם בוכריס שנלחם על חייו.

אבינעם בוכריס, קיבל אות הצטיינות במבצע צוק איתן שהציל את חייו וחיי צוות הטנק שלו. אבל מעשה הגבורה שלו גבה מחיר ומצבו הגופני והבריאותי הדרדר, עד שבסופו של דבר מצאו שהוא חולה במחלת ניוון שרירים, מחלה קשה וסופנית.

הלוחם בוכריס, רק בן 26, מוצא את עצמו עכשיו במאבק על חייו במחלת ה-ALS שרוב החולים בה חיים 3-5 שנים בלבד מיום האבחון.

אבל ישנה תקווה

בעקבות פריצת דרך מדעית ניתן לקבל תרופה שמאטה את התקדמות המחלה. התרופה ניתנת בדרום קוריאה ויש לה הצלחה מוכחת בקרב חולים רבים. אבינעם זכה לקבל סבב טיפולי אחד לפני כשנה, בסיועם של רבים וטובים שנרתמו לתרום בקמפיין גיוס ההמונים שנערך לצורך העניין.

הטיפול הצליח מאד, וסייע לעצירת המחלה. אך כדי שאבינעם יוכל להמשיך לחיות חייבים להמשיך ולערוך עוד לפחות שלושה סבבי טיפולים. עלות כל סבב כ- 300,000 ₪. מדובר בסכומי עתק שרק סיוע חיצוני יוכל לעזור לאבינעם לעמוד בהם.

נלחמים על חייו של הלוחם | פותחים את הלב ומתגייסים למען אבינעם | כל תרומה וכל שקל זה עוד רגע חיים | לקמפיין ההתרמה לחצו כאן >>

"חוסן לחבר" / יהודה בן אברהם

כל הילדות היינו עושים שטויות, "ההיפר אקטיבים" של החבר'ה. לא למדנו יחד, אבל כשהיינו חוזרים ליישוב מדי סוף שבוע היינו יושבים יחד על פויקע ומסתכלים על הכוכבים. אחר כך גדלנו והתגייסנו לצבא, כל אחד למסלול שלו. שנינו התגייסנו לשריון, אני המשכתי מחטיבה 188 לפלס"ר שיריון והוא נשאר שם.

אז רציתי לספר לכם על חברי הטוב, אבינעם בוכריס. קודם כל אני אספר לכם שבוודאות – כל מי שמכיר את אבינעם יודע שמדובר באגדה. מדובר על בחור שכל מי שמסתכל עליו נהיה לו חיוך ענק בעיניים וגם המפקדים שלו לא יכלו להישאר אדישים להומור שלו. בכל מקום שאבינעם נמצא, הוא הדבק של החבורה.

עבר זמן והגענו לצוק איתן. שנינו לחמנו, כל אחד עם הפלוגה שלו, אבינעם היה מעורב בתקרית בעזה, הציל את חיי חבריו לטנק ואף קיבל על כך אות הצטיינות. אחרי שהמבצע נגמר, פתאום המצב של אבינעם התחיל להתדרדר – הידיים שלו התחילו לרעוד אני זוכר שיום אחד הוא התהפך מהאופניים ביישוב. בשלב מסוים, כששיחקנו כדורגל, הוא לא הצליח לתפוס את הכדור, הוא הרגיש פיזית שמשהו חוסם אותו.

אבינעם הלך לבדיקות, חזר ואמר שלא מצאו כלום. רק בסוף, כשסיים את כל הבדיקות שלא הראו משהו חריג, הוא אובחן כחולה ALS. הרופא שבישר לא את הבשורה הקשה אף הוסיף: "תחזור הביתה תהנה ממה שיש לך זאת מחלה ללא תרופה".

אז אכן, מחלת ה-ALS (ניוון שרירים) זאת מחלה שאין לה תרופה. אבינעם נסע לבוסטון לטיפול ניסיוני מה שהאט את ההתדרדרות של המחלה. במהלך השהות שלו שם, כל פעם הגיע חבר אחר להיות איתו למשך חודש ובחודש האחרון בבוסטון הצטרפתי אליו, כשבאתי לשם, הוא לא נתן לי לשבת דקה, "או שיושבים בחוץ, או שיוצאים לבלות" וכך לקחנו רכב נסענו וטיילנו.

אחרי שחזרנו לארץ, גרתי בירושלים והבנתי שאני רוצה להיות קרוב לאבינעם. חזרתי לגור בשילה ובמשך כל שנת הלימודים האחרונה שלי כסטודנט, ישבנו יחד כל אחרי צהריים באופן קבוע. אחרי שסיימתי את המבחנים הייתי חצי שנה מטפל שלו. נסענו שלוש פעמים בשבוע לטיפול ובריכה טיפולית וכשהגענו למרכז לטיפולים סיימנו בישיבה בחוף. באותה תקופה, אבינעם ואני טיילנו בכל הארץ, לא הייתה חתונה של חבר שאבינעם לא היה שם. לא הייתה מסיבה מטורפת שהוא לא הגיע ואפילו הלכנו לבקר חולה ALS באשקלון.

אבינעם לא מוכר כנכה צה"ל מכיוון שהוא חולה במחלה ניוונית שהתפתחה לו תוך כדי השירות הצבאי. הדבר האחרון שהוא הספיק לעשות – זה שירות צבאי משמעותי. בדרך כלל אם חייל נפגע פגיעה פיזית, הצבא מכיר בו כנכה, אך במקרה של אבינעם המצב אחר מכיוון שלא פשוט להוכיח למשרד הביטחון את מה שקרה – מחלת ה-ALS התפתחה בעקבות פוסט טראומה מהתקרית בצוק איתן. לכן כיום, אבינעם נלחם במקביל למחלה, על ההכרה הבסיסית שלו כנכה צה"ל.

עכשיו המחלה ממשיכה, ויש טיפול בדרום קוריאה שעוצר את ההתדרדרות של המחלה. הוא כבר היה שם בסדרת טיפולים והתוצאות היו מטורפות. אני מזמין אתכם להיות שותפים להארכת חייו של אבינעם.

הוא נלחם בשבילנו, זה הזמן שלנו להלחם בשבילו.

נלחמים על חייו של הלוחם | פותחים את הלב ומתגייסים למען אבינעם | כל תרומה וכל שקל זה עוד רגע חיים | לקמפיין ההתרמה לחצו כאן >>

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו