איך מצליחים לשמור מצוות בתקופת הרווקות?

איך מצליחים לשמור על האמונה וההלכה, גם אחרי כל כך הרבה תפילות, סגולות וניסיונות? המאמנת נירית הושיה, שחוותה את בעצמה את הקושי בלהיות רווקה דתייה בטור על עבודת ה' האישית שלנו בתקופת הרווקות

בעיית הרווקים הדתיים שאף אחד לא מדבר עליה
  מתוך הסדרה "סרוגים" (צילום: מתוך יוטיוב)

מכירים את כל הסגולות האפשריות? עשיתם כבר פיטום הקטורת? קנית טלית לחתן? עליתם לקבר בעמוקה? תרמתם? למדתם 40 יום הלכות לשון הרע ועשיתם עוד עשרות סגולות שאתם כבר לא זוכרים ועדיין לא עמדתם מתחת לחופה? ראשית מגיע לכם שאפו, על התקווה והרצון.

על כך שעדיין לא התייאשתם מישועת ה' ולהבדיל מהמקרה של משה רבנו שהתייאש מלהתפלל, אתם משכנעים את עצמכם כבר במשך שנים רצופות וארוכות, שאולי בסגולה הבאה מסתתרת הישועה שלך!

הרב קוק באורות הקודש אומר בהקשר זה: "צריך הוא להתאמץ לחזקו (את הרצון) בכל מיני אימוץ כדי שיוכל להוציא אל הפועל כל דבר טוב שחק טבעו מתאים לו, וטוב יותר לעסוק באימוץ כח הרצון." אז נכון, לא צריך להגיע לשחיקה ולרדיפה אחר הזנב שלעצמנו אבל גילוי הרצון למשל להבין שאני בכלל רוצה זוגיות הוא השלב הראשון.

עבודת ה' בתקופת הרווקות

בטור הזה אני חורגת מעט ממנהגי ורוצה להתמקד ברווקות דווקא בכובעי כבחורה מאמינה מעבר ובנוסף להיותי מאמנת. בואו נדבר קצת על עבודת ה' האישית שלנו בתקופת הרווקות.

קיבלתי המון פידבקים על הטור הקודם שלי ובין היתר עלה קול החושש שמא הודיה על הרווקות עלולה לגרום לנו לטבוע בביצה, להתאהב בה ו"לא להתחתן".

חשוב לי להגיב על כך כדי לחדד את הדברים ולשים את הטור הקודם שלי בפרופורציה המתאימה. הטורים שלי עוסקים באימון לחיים עוצמתיים ושמחים, למען השגת מטרות נעלות כגון יצירת זוגיות בריאה, גיבוש ביטחון עצמי וכו'. כלומר אנו כן שואפים להקים בית, אבל לעתים עד שהתהליך הרגשי הזה נבנה בתוכנו, עד שאנו מטפלים בבעיה, עד שאנו מדייקים לעצמנו, עוברים תהליך מדייט לדייט ומבינים מי אנחנו ומה הקשר הנכון לנו, עלולים לחלוף שנים רבות!

ובזמן הזה- מה יהיה עם עבודת ה' שלנו?? אותה עבודה שבמשך שנים ארוכות טרחנו לטפח אותה לעיתים אפילו מגיל צעיר מאוד. כמה רווקים הכרתם שהצליחו להישאר חזקים בדת כפי שהיו בימי הישיבה או המדרשה, כולל שמירת נגיעה?

כמה רווקים הכרתם שהצליחו להישאר חזקים בדת? (צילום: שטארסטוק)

היתה לי פעם חברה נשואה שאמרה לי "אני לא מבינה למה הקושי ברווקות, יש לי גיס רווק ואני לא צריכה להיות רווקה כדי להבין כמה זה קשה". אז יש לי חדשות בשבילה, להיות רווק דתי זה מאוד קשה. נפשית וגם פיזית ו"זר לא יבין זאת".

יתירה מכך, הרווקות מעצימה את תחושת הבדידות גם מול בורא עולם, שכן בשונה מהתמודדויות אחרות בחיים, אין מאן דהוא במעגל המשפחתי שלנו ש"נושא איתנו בעול הרווקות" ומבין לליבנו, אלא האדם הרווק עומד בגפו מול בורא עולם בשאלותיו ובתהיותיו ובמשא ומתן (הלא פשוט לעיתים) שהוא מנהל מולו.

מה יעשו אלו ששומרים נגיעה שנים וטרם נישאו?

מעבר להיותי מאמנת אנוכי גם בחורה דתיה שעברה רווקות ממושכת. אני הקטנה, נכדתה של רינה בת עדינה, אותה אישה גדולה שהאמונה התמימה בריבונו של עולם סייעה לה לעבור את קשיי היתמות בגולה, להגשים את חלומה, לעלות לארץ ולהקים בית בארץ ישראל. זו אותה סבתא שלי הצנועה שהיתה מדליקה נר לרבי מאיר בעל הנס, ומתעוררת בחצות הליל כדי לשוחח בשפתה הפשוטה, עם ריבונו של עולם.

ועם אמונה תמימה זו שהושרשה בי, יצאתי לדייטים, ועם כל דייט ודייט, במיוחד הלא מוצלחים שבהם שאלתי את עצמי איך ניתן להתחזק באמונה אחרי כל "סטירה" שמקבלים מהמציאות? ואני זוכרת שהייתי באיזה סמינר והומלץ לבנות כסגולה לזיווג לשמור נגיעה ושאלנו את עצמנו: מה יעשו אלו ששומרים נגיעה זה שנים וטרם נישאו ו"הסגולה לא עבדה עליהם"?

כידוע, נאמר בבבלי פסחים, קי"ג: "אמר רבי יוחנן: שלושה- מכריז עליהן הקב"ה בכל יום, על רווק הדר בכרך ואינו חוטא, ועל עני המחזיר אבידה לבעליה ועל עשיר המעשר פירותיו בצינעה".
ויש בקטע הזה משהו שקצת מרסק את הלב, כי הרווקים הדתיים שומרי התורה והמצוות, העירוניסטיים יותר או פחות, באמת ובתמים רוצים לעשות את רצון ה' בלא חטא, שזה אומר לשמור על גדרי ההלכה בעודך רווק וגם להקים בית יהודי כשר.

לא קל להיות דתי בבועת הרווקות (צילום: שטארסטוק)

והעידן שלנו בו הרווקות מתאחרת, מוליד פרדוקס, כיצד ניתן לשמור על רווקות כשהיא בקדושה? הרי בעולם החילוני ידועים חיי הרווקות כחיי "הוללות", חיים משולחי רסן של פריקת עול. אז איך בכלל יכולה להתקיים רווקות דתית בקהילות ה"ביצה" השונות?! האם רווקות ודת יכולים לדור יחד? הדר זאב עם כבש??

איך בכלל אפשר להיות רווק דתי בדור הזה?

באחד האירועים האחרונים שהרמתי לרווקים העלנו לדיון את ההתמודדויות ברווקות. לאחר מכן ניגש אלי רווק שניכר שמדקדק בקיום התורה והמצוות והוא אמר לי "למה הרבנים לא מתערבים ומדריכים אותנו איך בכלל אפשר להיות רווק דתי בדור הזה?" וזו שאלה כל כך מתוקה ופשוטה. ואני זוכרת שהרהרתי בה בעבר עד שמישהי השיבה לי בבוטות משהו : "מה את מצפה שהרבנים יגידו? שמותר לפרוק עול רק כי אתה רווק?".

נראה שגם הרבנים בדורנו מאותגרים בשאלה ומבררים איך ניתן לשמור על חיים אמוניים כרווק בדור הזה. ואני אינני רבנית ובוודאי שלא לנו התשובות להשגחתו של ה' בעולם.

כל שבידינו לעשות זה לקרב לטוב, לשאוף לזוגיות טובה, מתוך אמונה העולה משיטת האימון nlp, שכדי להתחתן, זקוק הרווק להבין שהמחיר שהוא משלם ברווקות גדול יותר מהעונג ברווקות ושלמעשה בנישואין יש הרבה יותר עונג מאשר סבל (קצת כמו שמשכנעים אדם להפסיק לעשן).

אבל מה בינתיים? איך מצליחים לתרץ את העובדה שה' הטוב, "רצה" שנהיה רווקים למרות שאנחנו נורא רוצים להיות נשואים?

בספר "פתחו שערי הלב" מתוך שיחות הרב שלמה קרליבך מספר הרב קרליבך: "כשהצדיק הקדוש מסטרליסק נפטר באו ילדיו לרבנו הקדוש מרוז'ין והוא שאל אותם : "מה היה הדבר הכי חשוב לאבא שלכם" הם אמרו: לאבא שלנו הדבר הכי חשוב היה מה לעשות ברגע זה..אפשר להיות תלמיד חכם גדול מאוד ולא לדעת מה לעשות ברגע זה. לפעמים מישהו שואל אותך שאלה ומה שהוא צריך עכשיו אתה לעולם לא תדע".

לחיות בשלום עם הרווקות (צילום: שטארסטוק)

אז מה עושים ברגע הנתון הזה? איך מטפחים את מערכת היחסים האישית שלנו מול בורא עולם עם כל התסכול? מתאמנים בראיית הטוב ובהבנה שגם אם אנחנו לא רואים את זה, הטוב בעצם קיים כבר עכשיו. (בזה עסק הטור הקודם שלי)

ויודגש, זה שאני מבין שכבר עכשיו ברווקות טוב, זה לא סותר את ההבנה שבנישואין יכול להיות עוד יותר טוב! אדרבא, אשתמש בתחושת החוסר הזו כדי לקרב אלי זוגיות ובמקביל אודה לה' על החסר הזה כי אולי דוקא בחסר הזה מסתתרת הישועה שלי.

מה לעשות, אנו לא פרייארים, אנו רווקים עוצמתיים, אנו רוצים להגיע לזוגיות ממקום גבוה ולא קורבני, ממקום חזק ולא מתבכיין, ממקום שיכול להצדיק את ה' הטוב בכל מצב (גם אם אנו לא תמיד מבינים) וכפי שאמר הרב קוק באורות הראי"ה: " לא נבראו עיכובים בעולם. בין עיכובים גשמיים. בין עיכובים רוחניים. כדי לעכב דברים אלא כדי לחזק על ידי ההתעכבות עוד יותר ויותר את זרם האורה ואת גדולת החיים בצחצחותם העליונה".

אנו רוצים להבין שהעיכוב הזה רק מגביר את זרם החיים שבי ובמבט לאחור אפילו להבין כמה ה' היה טוב איתנו שעד היום לא התחתנו, זאת עם פנים קדימה שהטוב הגדול בדמות הקמת ביתנו הפרטי עוד מחכה לנו. כי "יש עניין שיתהפך הכל לטובה"!

=====================

הכותבת נירית הושיה, היא עו"ד ומאמנת רווקה סרוגה ומנהלת את קבוצת השידוכים והייעוץ בפייסבוק לרווקי המגזר הדתי "משנים סטטוס"

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
10 תגובות - 7 דיונים מיין לפי
1
תכלס
רווק | 24-01-2019 20:22
יש לך כלות וחתנים להציע?
ברור דבר איתי!
נירית הושיה | 24-01-2019 21:51
הצטרף למיזם שלנו בפייסבוק משנים סטטוס..יש לנו זוגות נשואים ואפילו נכדים :)
2
חקרתי את הנושא
דן | 24-01-2019 20:29
הבעיה היסודית...גאוה
3
נירית היא כותבת בחסד.
רויטל | 24-01-2019 22:35
כתיבה מעצימה ונפלאה!
4
נכון ועצוב להתמקד בכך
אוריאל וינברגר | 25-01-2019 6:02
את כותבת מאד יפה נירית. מאידך אני עקרונית מסכים לנאמר אבל מרגיש שהעיקר לא נאמר. העיקר הוא שהמבנה של אדם מישראל הוא להיות נשוי. לא חסרים מקורות בדברי חזל לכך. המצב הזמני והכאוב של הרווקות הוא זמני ועיקר העיסוק (כמו שאת עושה מצוין ברוך ד') לדעתי צריך להיות מכוון בגיוס כל המשאבים לצאת מהמצב. כמו שמישהי עם עודף משקל גדול שמנסה לרדת במשקל תחפש בגדים למידותיה. ברור שהיא צריכה בינתים למצוא בגדים שמתאימים למידות גדולות, אך זה לא עיקר הפוקוס שלה. עיקר הפוקוס הוא למצוא דרכים להגיע למידות שהיא רוצה. נכון מה שכתבת שבינתים יש בעיה שצריכים לפתור אבל אם יש כאן קריאה מדוע הרבנים לא עוסקים בה, אני הייתי מעדיף לקרוא לרבנים קריאה שאומרת מדוע אתם לא מספיק עוזרים מהותית לרווקים להתחתן באמצעות שינוי מהותי של החשיבה, והגישה והיכולת למצוא פתרונות אחרים מלבד עוד ועוד הצעות נסיון להגיד לצאת עם כל אחת וכל הפתרוונות הידועים שהם עוד ועוד מאותו דבר... משל נוסף שאפשר להביא לזה הוא מישהו שמנסה לעבור טסט נהיגה ולא מצליח. אז בינתים הוא יבקש עזרה איך להתסדר בלי רכב? נכון שהוא צריך עזרה שכזו אך העזרה העיקרית היא לעבור את הטסט. ומי שמחפש עבודה ולא מוצא? נכון גם כן שהוא צריך פתרונות כיצד להתפרנס בינתים אך יותר נכון לכאורה לכון אותו ש מה שהוא צריך באמת זה למצוא עבודה. ובינתים למצוא פתרונות זמניים למצב זמני אני מרגיש שזה דומה להתיחסות שלי לטור הקודם, וכמו שכתבת, וגם כאן הרשי לי להתיחס. ככל שמחפשים את היתרנות ברווקות המוח לא מצליח למצוא את העיקרון של לצאת ממנה. העיקרון שכתבת לייצר מצב רגשי תודעתי הוא כמובן קריטי להצלחה ואכן לפעמים מאתגר מאד, אך ברוך ד' מצליח בעבודה נכונה, ואנחנו בה מתבשרים כל הזמן על ארוסין וחתונות והתקדמות מבורכת של מי שהולכים בדרך הזו . ואני בהחלט מזמין כל אחד לבחור בכך עם כלהאתגרים שבדבר
התשובה: עבודה על ה"אני" במקביל לחיזוק האמונה
נירית הושיה | 28-01-2019 13:05
הטורים הקודמים שלי מכוונים להשקעת המשאבים שלנו בזימון הזוגיות אך במקביל צריך לתת את הדעת לעניין חיזוק האמונה- חשוב להבין שאין בכך כל סתירה.
5
אני לא מאשים חלילה, אבל קודם כל כדאי לנסות...
רונן | 27-01-2019 8:22
אני לא מאשים חלילה אף רווק, ומאחל לכולם למצוא אושר בזוגיות כמה שיותר מהר. אבל, הרבה מהרווקים המבוגרים שאני פגשתי בחיי (אני בן 50) היו יכולים להתחתן אם היו הולכים לייעוץ מקצועי, או פסיכולוגי או ייעוץ זוגי וכדומה. אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, וזה נכון גם לזה. הדרישות היום מזוגיות הן גבוהות, ויש כאלו שלא בשלים מעצמם, או שתקועים עם בעיה מסויימת. אתה רואה שזה לא הולך פעם אחר פעם, תעצור, תחשוב, תשים את האגו בצד, ולך תנסה להעיזר באנשי מקצוע. במקום זאת ממשיכים ברווקות ובתסכול עוד עשר שנים ויותר, ואז נשברים גם מבחינה דתית. ענווה ענווה ועוד פעם ענווה. לך לייעוץ!!!
מסכימה עם כל מילה! מדוייק לגמרי
עידית | 27-01-2019 14:17
מסכימה עם כל מילה שכתבת. מדוייק לגמרי
6
אני חושבת שמעשרות כספים ותבואה עוזרים מאוד למצוא זיווג.
יפה יוסף | 27-01-2019 15:45
למשל אני משתדלת לעשר וטוענים עלי שאני בזבזנית.לפי זה מסתבר שבדרך כלל אנשים לא מעשרים .זה לא נראה להם מעשי.עשר ותתעשר .בלי זוגיות אין עשירות.
7
הבעיה האמיתית היא
אזרחי | 28-01-2019 21:07
שהרווקים הדתיים מביאים לסעודות שבת בקבוקי יין. אם הם היו לומדים לבשל, והיו מביאים משהו שבישלו, הם היו יוצאים מאזור הנוחות, היו יותר מישים מחשבתית, והיו יותר מעניינים.