19 יום מאז הכריזו השרים נפתלי בנט ואיילת שקד על הקמת מפלגתם החדשה וחברי הימין החדש שומרים על שתיקה. המטרה: לגבש אסטרטגיה מוצקה איתה יהיה אפשר לצאת לציבור כבר בשבוע הבא.

אפשר לכנות אותם, השישייה השותקת. בעוד המועמדים לרשימה כן מתראיינים בחלקם מעת לעת, השרים בנט ושקד עוד שומרים על דממה. הם רוצים לבסס אסטרטגיה, כשכל המפלגות האחרות כבר חושפות את הקמפיינים – הם עובדים על המסרים.

כמו בתפילת יום כיפור "שלא ייכשלו בלשונם", הם מבקשים לא לעשות טעויות תקשורתיות, כשכל אמירה או ביטוי יכולים לעלות במנדטים. הנה דוגמה רק מיום רביעי שעבר, כאשר שולי מועלם התבטאה בכך שישראל צריכה לשלב את עולם ההלכה במדינת ישראל וזכתה לגל של ביקורת והפכה שוב בעל כורחה את המפלגה לסמן הדתי- ימני- קיצוני.

תגובות על אפי נווה, נגד תכנית השלום של טראמפ, או ברכות לכל שיריון אנחנו שומעים, רק לא בענייני 'הימין החדש' והקמת המפלגה המבטיחה.

בעוד שיש שיגידו שלא להתראיין שבועיים זה לא זמן מטורף, וקורה הרבה- בעיקר במשברים תקשורתיים, כאן, אחרי מפץ שכזה הציבור צמא לקול. במקביל אגב, בני גנץ שובר שתיקה ומשחרר מילה אחר מילה הגיע גם תורם של בנט ושקד.

בכלל, זיפזופ קצר בערוצי הטלוויזיה, תחנות הרדיו והרשתות, יוכיח שראשי המפלגות השתלטו על המסך: הח"כים של הליכוד מנצלים זאת כדי לקדם את עצמם בפריימריז, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד- שהתראיין במוצאי השבת האחרון בפגוש את העיתונות בערוץ 13, המשיך יום למחרת גם 'בגלי ישראל', יו"ר התנועה ציפי לבני בסדרת ראיונות לאורך כל התקופה האחרונה מאז הפרישה מהמחנ"צ וגם יו"ר העבודה אבי גבאי מסתובב מבוקר עד ערב באולפנים.

הטענה הרווחת היא כי רק עכשיו הקימו השניים מפלגה וצריך לגבש משהו, כאשר בשבוע הקרוב צפויים בימין החדש לפרסם את מצע הבחירות שלהם, שיהיה הדוק, עם שורשים אידאולוגיים אותה חייבת מפלגת ימנית שלא תמשוך אותם למחוזות כמו התנתקות או הכרה במדינה פלסטינית.

לא בוער לקפוץ

בנט ושקד מתכננים לצאת לתקשורת בתחילת פברואר, חודש וחצי לפני מועד הבחירות ב- 9 באפריל ועד אז צוותי עבודה בתוך המפלגה עוסקים בקמפיין עשרים וארבע שש וחלקם אפילו עשרים וארבע שבע, ומכינים את כל התשתיות והאסטרטגיה.

הנושא המורכב ביותר יהיה בתחום דת ומדינה, שבו יפעלו בימין החדש להביא הסכמה לאומית- כמה שיותר רחבה. במטרה לבסס ערכים ושותפות בין דתיים לחילונים במדינה שתהיה בה גם צביון יהודי וגם חירויות פרט. הרוח היא רוח אמנת גביזון-מידן, יחד עם ליבון נושאים שלא היו על הפרק בתקופת ניסוח האמנה. ובשורה תחתונה, מפלגה שמחפשת להיות גשר ומכנה משותף רחב ככל האפשר.

אז בינתיים המסרים שמורים קרוב ללב, אבל כדי שהציבור יישמע עליהם כדאי גם לפתוח את פה.