תצילו את החברים שלכם; אל תתנו להם להתגרש

את והיא הייתן חברות הכי טובות עוד מהימים הטובים בבני עקיבא או מאז השירות הלאומי ואולי פשוט למדתן באולפנה יחד ואתן שומרות על קשר קבוע… אתה והוא חברים טובים מאז ההסדר, או שהוא פשוט גר באותו רחוב ואתם חוזרים יחד מבית הכנסת…

לכולם יש את החברים הללו, היותר קרובים, ממזמן… שפתאום מספרים לכם שהם מתגרשים, או שנדמה שהנה כנראה זה הולך לקרות. כל היישוב מדבר על זה, החברים, המשפחה… ומה לעשות בואו נכיר בעובדות: המגיפה דבקה גם במגזר, והיא מחלחלת.

למי שלא הספיק לראות את הסרט הקצר "לך לשלום", או שלא צפה בסרט המצוין של ישרי הלפרן "זכות אבות" (הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר לשנת 2011 בפסטיבל דוק-אביב ולאחרונה נשלח לייצג את ישראל בסיבוב פסטיבלים בחו"ל), אולי עוד לא הספיק להפנים את העובדה – שגם סרוגים מתגרשים.

צפו בסרט "לך שלום" על התמודדות של ילד דתי עם גירושי הוריו

[[[http://www.youtube.com/watch?v=XEfMylBLMp8]]]

זה בא בדרך כלל ביוזמתה (92% מהמקרים), ובזכותו של ח"כ עתינאל שנלר – אם היא נחושה או אם הוא נחוש – זהו… אין כל כך מה לעשות בנידון: סרבנות גט = מאסר.

להתגרש זה עסק יקר

אבל ממש לפני שזה קורה – אתם נכנסים לתמונה, וקודם כל מסבירים להם את ההשלכות.

נתחיל דווקא עם החבר הנאמן של הנידון האומלל… אתה חבר טוב שלו? יופי! תעמיד אותו בח' ותיתן לו תדריך מקדים, סוג של "תמונת הקרב" על המערכה אליה הוא עומד להיגרר.

אמנם יכול להיות שהרבה מהחברים החילוניים שלו התגרשו, ונחמד להם, טיפה השתוללו, נרשמו לאתרי אינטרנט, והם גם התחתנו אח"כ מחדש, והתגרשו שוב, ושוב התחתנו… יש מצב. שם, במגזר החילוני זה נהפך כמעט לסוג של ספורט… להם יש ילד וחצי או שנים, מקסימום שלושה… אצלנו זה לפעמים יכול להיות קצת יותר מסובך.

כידוע – קיימת השתלשלות מאוד קבועה ופשוטה: יש דבר כזה שנקרא "חוק חזקת הגיל הרך" (אשר ביטולו נדחה בזכותו של ח"כ זבולון אורלב, שלצערם של רבים מדי, עדין מייצג אותנו בכנסת… ולא ברור בדיוק למה).

החוק ההזוי הזה, שמקורו באופי התא המשפחתי הישן שהיה קיים אולי עד שנות השבעים, מעביר את הילדים באופן כמעט אוטומטי למשמורת האם כמעט ללא קשר לגיל, כאשר המזונות – אשר בישראל נופלים על האב לבדו (עקב הדין האישי) הם אולי הגבוהים בעולם ונעים סביב 1,500-3,000 ש"ח לילד, כמעט ללא תלות בהכנסת האב (שופטים אוהבים להגיד "לך למכור כליה" כי זה מאוד מצחיק אותם)…

ובחישוב פשוט: אבא ליותר משלושה ילדים יתחיל לנסות לנחש מהיכן ימציא סכומים חמש ספרתיים בכל חודש, אחרת: הוצל"פ ("הוצאה לפועל" תכירו מושג חדש שעוד יהפוך למרכזי בחייהם) יעקלו לו את כל מה שיש בבית (אולי למעט המברשת שיניים), ואז גם יישלל רישיון הנהיגה במקביל לצו איסור יציאה מן הארץ, ולבסוף – הוא יתחיל לבלות כשבוע בכלא, אחת לחודש בממוצע.

לא משנה אם הוא עו"ד או אפילו שופט לשעבר, קצין בכיר בסיירת מטכ"ל או מנהל בכיר בבנק. החוק, כפי שהסבירו פעם לאיזה נשיא מדינה אחד בשם "קצב", שווה וזהה לכולם.

בנוסף (רק התחלנו) – הצורך "לספק מדור" שולל כמובן את הזכויות שלו על הבית (וזה לא אומר שהוא פטור עכשיו מתשלום המשכנתה… לחלופין ישכור לה דירה, ללא כל קשר לסכומים מהפסקה הנ"ל), זאת ועוד – ישלם גם על הגן….

ורגע, כמה רשם בכתובה? חצי מליון?! ופה מותר להרים עליו קצת את הקול: "תגיד אתה נורמלי?! זה חוזה לכל דבר! אתה עלול למצוא את עצמך משלם את הסכום הזה!" ובמיוחד אם, לא עלינו, היא הוכיחה נגדו משהו שלא קורה במחוזותינו יותר מדי, או כך לפחות היינו רוצים לקוות (רמז : מתחיל באות ב' ומתחרז עם "אין זו אגדה)".

למי שיצא ונרדם בדיוק כשלימדו את "מסכת גיטין", רצוי שידע: הדין העברי והרבנות בתכל'ס הם בכלל לא בעד הגברים… את זה רוצות אולי הפמיניסטיות הצווחניות ממרכז רקמן (פרופ' רות קדרי ושות') שהציבור יחשוב בכדי להצדיק את קיומן.

הרבנות והדין העברי הם ביטוי לפמיניזם צרוף וקיצוני, ולאו דווקא מתוך הומור- הגישו לאחרונה ארגוני הגברים עתירה לבג"צ להחליף את כל חברי הוועדה למינוי דיינים בנשים: כנראה שהם עלו על איזה סוג של "הפוך על הפוך".

תגיד שלום לילדים

אבל הדבר הנורא מכל עוד לא נאמר: מרכזי הקשר! אם אשתו כולה לב, היא אולי תחוס עליו ותאפשר לו לראות את הילדים כאוות נפשו (או לחלופין – ככל שיספיק בין 3 עבודות בהן הוא יאלץ לתמרן ע"מ לעמוד בתשלומי המזונות, הגנים והמדור).

אבל בישראל כנראה ש 28% מהנשים המתגרשות לא כל כך רואות עין בעין את טובת הילדים ולכן האבות האומללים והילדים נאלצים להיפגש במרכז של הרווחה, מוקף גדרות תיל וסורגים, ומאבטחים חמושים, תחת פיקוח של פקידת סעד ומשמעת נוקשה.

לא מאמינים? אולי בגלל שזה פשוט לא יאומן. (יאמר לזכות ח"כ עתינאל שנלר יקירינו שלא פעם תקף את שר הרווחה על כך שבישראל יש פי 4 יותר מרכזי קשר מאשר בשאר העולם, פי 4!!! וואו… אנחנו כנראה באמת סוג של עם סגולה).

בשורה התחתונה – אתה עומד בפני משימה גורלית: לנסות לעזור לו למצוא דרכים למנוע את האסון הקרב עליו, ובעיקר על ילדיו. צא בחיפוי ובדילוגים אל המרכז המסחרי הסמוך, או נווט לך אל העיר הקרובה, ורכוש לחברך קולר עור ורצועת חנק המתאימים למידתו. בנפרד – רכוש רצועה יפה ומושקעת וצרף לה כרטיס ברכה מנומק.

את הקולר יש להדק היטב על צווארו של החבר ולוודא שלא יסיר אותו, בנדר ושבועה (אז אין צורך להסיר בעת טבילה), ואת הרצועה שלח לרעייתו שתחיה, עם הוראות הפעלה: לא למשוך חזק מדי! צער בעלי חיים! ולא לקשור אותו בשמש בלי מחסה ומים. לחלופין שלח אותם לטיפול זוגי, והסבר להם שהצלחת הטיפול תקבע את הסיכוי שלהם להישאר בחיים אחריו.

גרושה? הלך עלייך

ועכשיו נעבור אלייך החברה הטובה של המתגרשת…כן את! את הרי החברה הטובה? רוצה להימצא חן בעיני השם? אז אולי כדאי שתסבירי לה: בישראל רוב הגברים לא באמת מצליחים לעמוד בתשלום המזונות. פשוט כי הם לא מצליחים! (או פשוט כי הקונסטלציה בה תהליכי החקיקה והשפיטה מתבצעים, לבסוף יום אחד ממרידה אותם) ובשורה התחתונה – יבוא היום בו היא לא תראה ממנו יותר אפילו שקל!

כל ה 12-15 אלף, או כמה שלא יפסקו לו מזנות – הם פיקציה! הביטוח הלאומי אולי יזרוק לה כמה שקלים בודדים, המשטרה תתייאש ממנה בשלב זה או אחר, ואם חשבה שאחרי הגירושין יבוא עליה סוג של חופש, אז שתיקח בחשבון שנטל המשימות, כולל הפרנסה, ייפול מעכשיו עליה לבד, ג'דאית ככל שתהיה – היא פחות או יותר גמרה.

הגברים הגרושים בישראל הם סוג של חמור שקושרים אותו על מנת לגרור טנק: הוא סוחב חמש מטר ואז גונח ונשכב על הרצפה והצלפות לא עוזרות, הוא רק ידמם שם אל מול עיניהם הרואות של ילדיה.

צפוי לחברה שלך סיוט שאיוב בעצמו לא היה צולח, סיוט שהנישואים הלא מוצלחים לכאורה הם קייטנה לעומתו, ושלא תאמין לחברות החילוניות שלה שלימדו את עצמן להאמין שהן עשו את הדבר הנכון… שפתאום הכל דבש ופתאום כל אחת הפכה לקאוצ'רית או מדריכת רכיבה והגשימה את עצמה: בנות זה ממש לא ככה! זו פשוט אשליה מסוכנת.

קחי אותה אתך לאיזה טיול הליכה רגוע למעיין רומנטי ושקט בהרי ירושלים, ובאין איש רואה או מפריע – הישירי מבטך לעיניה… והכניסי לה סטירה! "צאי מזה כבר!" תצרחי עליה: יכול להיות שלזה היא זקוקה, אבל החוקים הנוקשים בישראל נגד אלימות במשפחה פשוט אינם מאפשרים לחבר הכי טוב שלה בחיים לסייע לה, וטוב שכך!

בדיוק פה את נכנסת לתמונה… במידה ופעולת ה RESET לא הצליחה, תנסי להשיג לה עלי מרפא. אם היא לא אישה מוכה, ואם האיש שאתו היא התחתנה הוא כן בנאדם שלא לומר מענטש (וחלילה שלא על סמך דעתה ועדויותיה), מישהו שאפשר לתקשר אתו או לפחות אולי לנסות… אין שום סיבה שבעולם שלא תעמדי לה על הראש ותתעקשי אתה: "את לא מוותרת לעצמך, את פשוט לא מבינה מה מצפה לך ולילדים שלך!" אם לא למענה, תתעקשי למענם…

עשו הכל, כדי שהחרים שלכם, בני הזוג הסוררים, נשואי משאלת המוות, לא יחליטו ללכת ולעלות לשם… אל המקום ההוא… "לרבנות"…

כמובן, שיש גם מצבים של אין ברירה, ועליהם צריך להקדיש טור נפרד, על איך לעשות את זה בצורה הכי פחות גרועה.