טור דעה: הרב דרוקמן פרש מהמפד"ל, בנט ממשיך דרכו

מפץ בימין. ברגעים אלו מתקיימת פגישת הרבנים לאור בקשת הרב דרוקמן לדון בדרכה העתידית של הבית היהודי לקראת הבחירות הקרובות.

לאחר פרישתם של שקד ובנט, אמר הרב דרוקמן כמה פעמים שאין להצביע למפלגתם החדשה אלא קורא לציבור הדתי-הלאומי באשר הוא "לתמוך ברשימת הציונות הדתית האחת והיחידה שתהיה, רשימת הציונות הדתית היא חיונית למדינת ישראל וחיוני שתהיה לה נציגות משמעותית ביותר בכנסת".

באיגרת ששלח נפתלי בנט, הוא הסביר את החלטתו לצאת לדרך חדשה עם מפלגת הימין החדש: "חברים, דווקא כאדם שגדל ומגדל את ילדיו בציונות הדתית, שהיה חניך ומדריך בבני עקיבא, ששרת בסיירת מטכ"ל בצוות עם חילונים ודתיים, שניהל חברת הייטק של חילונים ודתיים, אני רואה במהלך הזה מימוש של כל הערכים עליהם גדלתי. יציאה החוצה לשירות כלל עם ישראל. אני פונה היום לכל עם ישראל, להצטרף אליי ואל איילת שקד, למסע הציוני המרגש הזה".

אבל דווקא חלק מהרבנים שעכשיו מבקרים את החלטתו של בנט, או לא תומכים בה בפומבי, היו אחראים למפץ בימין ההיסטורי במפד"ל כאשר פרשו מהרשימה.

לאחד את המחנה הדתי לאומי אולם לא במסגרת הקיימת של המפד"ל

בתחילת שנות ה-80 היה זה דווקא הרב דרוקמן, כחבר כנסת במפד"ל, שהחליט לפרוש בשנת 1983 מהמפד"ל ולהקים את מצ"ד – מחנה הציונות הדתית, כסיעת יחיד לאחר פינוי ימית.

בעיתון דבר בתאריך 3.5.83 מובאים דבריו של הרב ח"כ דרוקמן במסיבת העיתונאים: לאחר לבטים רבים הוחלט על פרישה מהמפד"ל ועל הקמת הסיעה. לדעתו, הקמת הסיעה היא "ההצלחה האמתית של חזון הציונות הדתית".

מצ"ד, למרות שמורכבת מח"כ יחיד, תלכד את הפוטנציאל של הציבור הדתי לאומי שבו רבנים, ראשי ישיבות, אנשי אקדמיה, מחנכים, מתנחלים ואחרים "החזון של מצ"ד הוא עתיק יומין ואינו חדש, והוא ארץ-ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל", כך לדברי הרב ח"כ דרוקמן.

לפי דבריו, סיעתו תמשיך במאבק על שלמות ארץ-ישראל, על קיימים ביהודה ושומרון וברמת הגולן והקמת ישובים נוספים שם וכן תחתור לריבונות ישראל בשטחי יהודה, שומרון ועזה.

יו"ר הנהלת מצ"ד, יוסף שפירא, אומר: "מכאן ואילך אין לנו קשר עם המפד"ל ואין אנו חברים במפד"ל". בפגישה של מצ"ד נכח גם רבה של קרית שמונה, הרב צפניה דרורי.

לקראת הבחירות לכנסת בשנת 1984, התאחדה מצ"ד עם פועלי אגודת ישראל והקימו את סיעת "מורשה".

כל הניסיונות לחבר בין מצ"ד למפד"ל נענו בשלילה. כך במעריב 28.11.85 דיווח כי מועצת מצ"ד החליטה לאחר דיון ממושך לא להצטרף למפקד החברים שעורכת המפד"ל אלא אם יוחלט כל כינונה של ועידת התנועה הדתית הלאומית המאוחדת. בישיבה נשמעה ביקורת על הנהגת המפד"ל ורוב חברי מצ"ד התנגדו בתקיפות להצטרף אל מפלגת המפד"ל במתכונתה הנוכחית.

לדברי הרב ח"כ דרוקמן ויוסף שפירא: יש לאחד את המחנה הדתי לאומי אולם לא במסגרת הקיימת של המפד"ל, ודוברים נוספים הביעו סלידה ממצבה הפנימי של מפלגת המפד"ל.

כמה חודשים לפני זה, בראיון של הרב ח"כ דרוקמן עם עיתונאי מעריב (18.7.84), הוא יוצא נגד הנהגת המפד"ל: "הנהגה שדרכה אינה יושר והגינות, אי אפשר ללכת עמה ביחד. הציבור הדתי לאומי הוא מן הטובים במדינה, אך ההנהגה צריכה ללכת".

לדבריו, "הפיצול אינו רצוי ואם אפשר היה ללכת יחד היה טוב יותר, ובאמת היהדות הדתית הייתה צריכה ללכת הפעם במלוכד, בגוש דתי גדול".

בנט הוא ממשיכו של הרב דרוקמן

לפי הדיווח במעריב (4.5.84) סלע המחלוקת העיקרי בין מצ"ד למפד"ל היה בעניין קביעת מועמדים לתפקידי השרים בממשלה בה תשתתף המפלגה.

כך, תנועת מצ"ד סירבה פעמים רבות להתחבר עם המפד"ל והחליטה לרוץ לכנסת ברשימה עצמאית. הרב הראשי לישראל, הרב שפירא, ניסה לגשר בין הצדדים אך לשווא. הסיעה החליטה להקים מטה בחירות עצמאי והביעה תקווה שיצטרפו אליה גורמים דתיים מתנועת "התחיה" ומפועלי אגודת ישראל.

בסופו של דבר פרשהרב ח"כ דרוקמן מסיעת "מורשה" וחזר למפד"ל.

המפץ בימין של בנט הוא לא חדש, ודווקא הרב דרוקמן הוא הראשון שהעלה את הצורך ברשימה לאומית גדולה שלא תחת צילה של המפד"ל, או בימינו הבית היהודי.

נפתלי בנט הוא פשוט ממשיכו של הרב דרוקמן.