"לאופן הדיווח התקשורתי יש השפעה מכרעת על עיצוב דעת הקהל" אמר אתמול (יום ד') השר דניאל הרשקוביץ בכנס "אינטלקטואלים וטרור" והמשיך, "אם התקשורת מכנה מחבלים כ'פלסטינים', או מכנה נסיון רצח כ"הפרות סדר וידויי אבנים" – ברור שיש לכך השפעה תודעתית על הציבור", אמר השר ביחס לטיפול התקשורת בפרשות טרור.

הרשקוביץ המשיך את ביקורתו כלפי אנשי אקדמיה וגם כנגד התקשורת שמרבה לתת להם במה נרחבת. "האינטלקטואלים הם אלו שמספקים את ההכשר לטרור, וממילא גם מזינים אותו. נעם חומסקי, למשל, נפגש עם אחמדיניג'אד כאילו מדובר בבר-שיח לגיטימי. הייתי מצפה שהתקשורת תגלה פטריוטיות, ולכל הפחות לא תשמש שופר של אותם אינטלקטואלים ותמלא את תפקידה כראוי, תוך היצמדות לאמת".

הדברים נאמרו במסגרת מושב הסיום של הכנס, "תפקודי התקשורת בעיצוב התודעה הקיבוצית כלפי הטרור" ובו השתתפו גם העיתונאים בן דרור ימיני ("מעריב"), דב קונטורר ("וסטי") וסופיה רון-מוריה ("מקור ראשון").

הכנס "אינטלקטואלים וטרור", שהתקיים ביוזמת המחלקה למורשת ישראל, במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, הציג את ה"צד השלישי של הטרור": לא של המחבלים וקורבנותיהם, אלא של נציגי האינטלקטואלים התורמים להתפתחות סביבה תרבותית נוחה לטרור. כנס זה, שהוא בינתחומי בגישתו, כלל בין נושאיו הרצאות בתחומי הדת, היסטוריה, פוליטיקה, פסיכולוגיה, חקר הספרות, ותורת התרבות.

בכנס השתתפו אנשי אקדמיה דומיננטיים בתחומיהם מן הארץ ומן העולם, שהציגו בהרצאותיהם אינטלקטואלים מקשת פוליטית ואידיאולוגית רחבה: סארטר, ז'בוטינסקי, טרור היישוב היהודי נגד השלטון הבריטי בימי המנדט, מקור הטרור באסלאם, אקדמאים ישראלים המצדיקים את הטרור נגד ישראל ועוד.

יוזמת הכנס, ד"ר הלנה רימון הסבירה: "המשיכה של האינטלקטואלים לטרור ולמוות הופיעה במגוון של חברות, תרבויות ותקופות היסטוריות, בעבר ובהווה. בהתחשב בשואות-הענק שהיו תוצאה של אידיאולוגיות-מוות כגון נאציזם וקומוניזם, נראה שמן הראוי לבדוק את המצב הנוכחי ולנסות ללמוד משגיאות העבר. מה קורה כאשר הזרמים האינטלקטואליים מן השוליים הופכים למרכז? מה קורה כאשר השיח האקדמי השולט לא רק מערער בשיטתיות את עקרונות היסוד של האקדמיה ושל התרבות שיצרה אותו, אלא גם מעודד חשיבה רדיקלית וטרור?"