רווקים? בואו נכניס 'חמלה' לעולם הדייטים

זו אף פעם לא סיטואציה נעימה לדחות מישהו שניגש וכבר מרחוק ניתן לזהות שהוא לא הטיפוס שלכם בשום צורה, אבל איך ניתן לדחות מבלי לפגוע? המאמנת נירית הושיה מסבירה בטור חשוב למה קצת חמלה לא תזיק

איך ניתן לדחות מבלי לפגוע? רווקים זה בשבילכם
  (צילום: שטארסטוק)

לא יכולתי שלא להבחין בו. ואני לא היחידה. אותו רווק. מתבגר. שיערו מאפיר, מכנסו משופשף ונעליו… נדמה היה כי התבלו עוד יותר מאז הפעם האחרונה שראית אותו. בנקל ניתן היה להבחין כי הוא חי בסביבה מבוגרת, שאין הוא נענה לתכתיבי הטרנדים האחרונים בעולם האופנה.

כאשר הוא היה מגיע לאירועי ההיכרויות שאני מארגנת לרווקים דתיים, הוא היה ה"אחר", מושך תשומת הלב, אולי אפילו קולני מעט, הוא לא ממש השתלב בנוף בין רוב הצעירים והצעירות היפים והיפות. לא הבנתי מה הוא רוצה לומר, למה הוא מחצין כל כך. עם יד על הלב, נרתעתי מעט. ונדמה לי שלא רק אני..

וכך נמשך הדבר זמן רב. עד שראיתי אותו לאחרונה באירוע נוסף. והוא, עולם כמנהגו נוהג; הדיבור בטון גבוה, הבגדים האלה. ואז לרגע, כשהיינו שנינו בצד, הוא ניגש אלי ואמר לי בטון מיואש בעיניו הטרוטות והעייפות, "אני רוצה כבר אהבה!".

גם הרווק "האחר" מחפש אהבה (צילום: שטארסטוק)

האמת קצת הופתעתי. אותו רווק סדרתי, שחרש כמעט את כל האירועים האפשריים במשך כמה שנים טובות, גילה צד כל כך עדין וחשוף. הוא המוחצן והאחר אמר לי בקול חנוק כשעיניו דומעות, "אני כבר לא יודע מה אני צריך לעשות, לא הולך לי, הן לא רוצות אותי. פוסלות אותי"….

ליבי יצא אליו באותו רגע. כאבתי את כאבו. ניסיתי לדבר לליבו ולהאיר את עיניו לנקודות שעשויות להרתיע. אבל יותר מכל, השיעור כאן היה שלי.

בואו נכניס לעולם הדייטים חמלה

ברווק הזה שנדמה לך שאתה כבר מכיר את מרכולתו יותר מדי טוב, שהוא מהאלה ש"תמיד מגיעים", שהכרס שלו מרתיעה מדי, שהלבן בשיער חזק מדי, אותו אחד שכבר בא לך להגיד לו "יאללה מיצית תתקדם ובטח שאל תתקרב אלי", דווקא בו יש ילד קטן שמחפש אהבה ואולי אם תנסו לחשוף את הקליפות מאחורי המעטה החיצוני תגלו נשמה גדולה ואפילו פרטנר נפלא.

ובקשה היא לי למחפשי האהבה באשר הם וגם לי, כשאותו רווק או רווקה ינסו להתקרב אליך וליזום היכרות, גם אם ברור לך שזה לא הסגנון שלך ואין מצב שתביאו מישהו כזה להורים, אנא, אל תשכחו שהוא בנאדם. שהוא היה מספיק אמיץ ליזום ולצאת מאזור הנוחות שלו.

אז בפעם הבאה שיפנה אליך מישהו כזה, או סתם מישהו שלא בא לך עליו, אנא, אל תביישי אותו, אל תחציני את הסלידה שאולי נגרמה לך. גם הוא כנראה היה פעם צעיר ויפה שלא חשב שיגיע למצב הזה.

אולי דווקא את/ה תהיו אלה שירוממו את נפשו השפופה, שיחממו את ליבו המנופץ, המרופט, המשופשף משריטות. גם אם הוא איננו המיועד שלך, הוא לבטח יכול בזכותך, ולו לרגע, להרגיש בעל ערך ולהתחמם בינתיים מחום ליבך, להבין שאולי הוא לא המיועד שלך אבל הוא בכל זאת קיבל ממך פרח להתבשם מריחו ולהתחזק לעת עתה עד שתבוא האהבה לה ייחל שנים.

אולי דווקא את תצליחי לרומם את נפשו (צילום: שטארסטוק)

בואו נכניס לעולם השידוכים את המילה "חמלה". זה בסדר לא לרצות מישהו, זה בסדר אפילו לדחות אותו, אבל ניתן לעשות זאת בעדינות, ברוך, בחיוך מקבל. לא דורש מאיתנו הרבה.

למה זה כל כך חשוב? כי בעצם כולנו באותה סירה, כולנו באותו מסע של חיפוש אהבה ורוצים שהדרך תהיה כמה שיותר נעימה, כמה שיותר מכבדת אותנו, מותירה טעם טוב לדייט הבא ופותחת את ליבנו לאהבה.

מחפשת? אבל היי, את צריכה רק אחד!

אני תמיד אומרת שאני מתרשמת דווקא ממי שמכתת את רגליו לאירועי פנויים-פנויות. בייחוד בציבור הדתי, כאשר אין יותר מידי מקומות מתאימים להכיר ואין לנו חינוך מעורב כמו במגזר החילוני.

דווקא מי שמוכן להצביע ברגליים ולהעיד קבל עם ועדה "באתי למצוא אהבה" או בגרסה היותר מתקדמת "אני מחפש מחויבות"- ראוי בעיניי להערכה ושווה בדיקה.

אני לא אשכח את אותה בחורה שהגיעה אלי באירוע פו"פ, שערכתי בט"ו בשבט ואמרה לי: שהיא לא מתכוונת להגיע לאירוע הבא, כי באירוע הקודם שהיתה היו לטעמה "חבר'ה לא מתאימים". אני כמובן לא ניסיתי לשכנע אותה, כי אני מכירה את החבר'ה המהממים והאיכותיים שמגיעים ואמרתי לה כך: "זו לגמרי בחירה שלך איפה להשקיע את זמנך וכספך, אבל אומר לך רק דבר אחד: את צריכה רק בחור אחד". בסופו של דבר היא החליטה לבוא לאירוע הבא ושם היא הכירה את בעלה.

הרופא לשבורי לב

ודבר אחרון לפני סיום, שבוע שעבר הלך לעולמו מר פלאטו שרון ז"ל בגיל 88. לאחרונה הוא נכנס עמוק לליבי בהוקרת התודה שלי אליו על מעשה אצילי, מצוה גדולה שהוא זכה לעסוק בה עת תרם לאחד מבניני האשפוז בבית החולים "בלינסון" תעתיקי יצירות של המוזיאון לתולדות האומנות כדוגמת מונה ליזה וכיו"ב.

סבתי רינה בת עדינה ז"ל, אשר הזכרתי אותה בטור הקודם שלי, נפטרה לפני כחצי שנה ובחודשים האחרונים לחייה התאשפזה היא באותו בנין אשפוז אשר את הכניסה אליו עיטרו היצירות המדהימות והמרחיבות לב האלה אותן תרם פלאטו שרון ז"ל.

בכל פעם כאשר הגעתי לבקר את סבתי בבית החולים, נדהמתי מהמצווה הגדולה הזו בה זכה פלטו שרון אשר שימח במלוא מובן המילה את החולים ואורחיהם והרחיב את ליבם במעט צבע, גשמיות וחיות ואני תמיד זוכרת את ריח בית המלון שהתיזו בכניסה לאותו בנין האשפוז אשר לרגע גרם לך לחשוב כאילו מדובר בכלל בבית מלון.

כמה זה חשוב להאיר ולשמח עוד יהודי וזה לא משנה אם אתה פוגש בו במכולת, בבית הרפואה, בתור לבנק או בעוד דייט כושל. ובינינו זה כל כך פשוט לשמח מישהו, זה פשוט לזרוק בו קצת חיים, להזכיר לו את החיים, את הטוב, להשכיח ממנו ולו לרגע את המסע הכבד בו הוא נתון.

וכשחושבים על זה, כל אחד מאיתנו הוא קצת ה"אחר", אף אחד מאיתנו לא באמת נמצא בצד היותר "נכון", כולנו ילדים של החיים.

========================================

הכותבת נירית הושיה, היא עו"ד ומאמנת, המנהלת את קבוצת השידוכים והייעוץ בפייסבוק לרווקי המגזר הדתי "משנים סטטוס" 

 

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
מצויין
מיכאל | 13-12-2018 0:50
כל כך מדוייק וחשוב
2
הוא מחפש אשה שתאהב אותו
יפה יוסף | 13-12-2018 12:11
לא מעוניין במחוייבות מצדו.למה לא לאמר לו שישפר את החיצוניות שלו וגם להתחיל לחשוב שגם הוא יצטרך לתת לאשה ולאהוב אותה.לא פשוט לשנות אדם אם הוא בעצמו לא מעוניין בשינוי.מי שמרגיש תקוע כדאי מאוד שילך למורה בתשלום שיעזור לו להשתנות וכך ימצא מהר מאוד זיווג הגון.
3
מהממם ונכון
יעלה | 13-12-2018 19:38
כותבת יפה ונכון ככ. והלוואי שבאמת נלמד לחזק את תכונת החמלה בייחוד בעולם הדייטים..
4
נקודה למחשבה
אריה | 13-12-2018 22:19
קצת עצוב שהשיח במאמר שנועד לגלות את הצד הפנימי יותר של האדם המקום הנפשי-רגשי סובב סביב היפים והיפות לעומת הזקן המלבין ונעליים משופשפות. ואולי הפתרון לקלף קצת חיצוניות ולהביט פנימה ולראות קנקן יין ישן ומשובח