ועדת העלייה והקליטה של הכנסת דנה אתמול במצבם של יהודי הודו. על פי דיווח שנמסר לוועדה בכל תת היבשת נותרו רק 5000 יהודים. שגריר הודו שנכח בדיון סיפר כי ארצו מתכוונת לשפץ יחד עם ישראל שבעה בתי כנסת במדינה לצורך הפעלתם על ידי אנשי הקהילה היהודית שנותרו במדינה.

יוסף אורן יו"ר אגודת יהודי קוצ'ין סיפר בדיון כי בקוצ'ין נותרו 15 משפחות בלבד, והממשלה ההודית החליטה לשפץ את בתי הכנסת הנטושים ולהפוך אותם למפוארים במיוחד, בהם מונצחת הקהילה הגדולה שהייתה במקום.

לדבריו "ליוצאי קוצ'ין חורה במיוחד גירוש שליחי חב"ד מהעיר, בתואנה שהם שליחי המוסד, וזאת לאחר ששיקמו את הקהילה, והבטיחו את פעילות בית הכנסת ואספקת המזון הכשר".

ד"ר שלווה וייל, מהאוניברסיטה העברית וממייסדי אגודת הידידות ישראל-הודו טענה כי "ההודים מעולם לא ידעו מהי אנטישמיות, ובאוניברסיטת בומביי לימדו עברית כבר במאה ה-19 עוד לפני שלימדו עברית באוניברסיטאות אוקספורד וקיימבריג'".

נח מסיל, נשיא הארגון הארצי של יוצאי הודו הוסיף כי "כמי שקיבלו חינוך הודי אנחנו שקטים, אך אנו יוצרים קשרים עמוקים בין שתי המדינות עוד לפני כינון היחסים הדיפלומטיים. אנחנו מעודדים את הקהילה שנשארה בהודו, ומוציאים רבעון בשפה ההודית ומופץ בארץ ובחו"ל".

שלמה קאליש, יו"ר ידידי אגודת חב"ד הודו סיפר כי בהודו יש 18 בתי חב"ד, המטפלים בכ- 50 אלף תרמילאים ישראליים מדי שנה. לדבריו, רק שתי קהילות יהודיות נותרו פעילות עדיין, במומבאי ובקוצ'ין, כאשר בכלכולה בקושי נותרו יהודים וכבר אין פעילות בבית הכנסת.

שגריר הודו, סאראנה נאווטג' אמר כי "יחסי הודו והעם היהודי נמשכים כבר אלפי שנים, וכיום חיים בארץ כ-70 אלף יהודים יוצאי הודו, שעלו מרצונם. הקהילות היהודיות היו מעורבות מאד בחיים בהודו והקימו בתי חולים וספריות". הוא גם ציין כי כ-35 אלף תיירים ישראלים מסיירים מדי שנה בהודו, וכמות דומה של תיירים הודים מסיירת בארץ.