הרב אליעזר מלמד התייחס היום בכנס של העיתון בשבע לנושא שירת נשים ותקף בחריפות את התנהלות צה"ל והרב הצבאי הראשי בסוגיה. לדבריו "חיילים דתיים לא מצליחים לשמור על ההלכה בצבא. הם נאלצים לשנות את אורחות חייהם. לאדם ירא שמים יש היום בעיה לשרת בצה"ל. אומרים לו, בעצם, שהפקודה קודמת למצפון".
הרב התייחס גם לעמת הרמטכ"ל בנושא שירת נשים וקבע כי גנץ אינו דמות ערכית או חינוכית. "הרמטכ"ל הוא לא איש מוסר ולא איש חינוך. הוא צריך להתעסק במקצוע שלו ולא בהדרת נשים. הצבא לא מבין את תפקידו כצבא ההגנה לישראל. זה תפקידו היחידי" קבע.
בתגובה לדברים אמר הרב רפי פרץ כי: "ייחודו של צה"ל היא בכך שמאז ומעולם ראה במפקדיו דמויות חינוכיות. רמטכ"ל צה"ל עוסק בסוגיות ערכיות וחינוכיות, ורואה את זה כחלק אינטגרלי מהיותו מפקד הצבא". הרב פרץ תקף את הציונות הדתית והאשים אותה בעימות עם צה"ל בנושא שירת נשים. "הפעם היחידה שהצבא עשה בעיות ופעל ראש בראש היה כשהציבור שלנו החליט לקחת את נושא "שירת נשים" ולעשות מזה "הורדת ידיים", הצבא אמר – גם אני יכול ברוח כזו" קבע.
בנוגע להדחת החיילים בבה"ד 1 אמר הרב פרץ כי "בבה"ד 1 נכון עשו החיילים שרצו לצאת אבל כשמפקד אומר נא לשבת זה שונה מהלכות שבת. כשמפקד אומר נא לשבת ויש מפגש בין ערכים. יש אפשרויות להתמודד להסיט את הראש לא להתכוון".
תגובות
צודק הבר הצבאי כבר התורה ידעה להבדיל בין צבא לבין אזרחות ,והראיה היא אשה יפת תואר שנפלה בשבי נכון שלאחר המלחמה או לאחר הצבא באזרחות אותו חייל קיבל הוראות מדויקות מה לעשות איתה ,אבל במהלך השרות החוקים היו שונים. הבעייה הבסיסית היא ההסתכלות על מצבנו כמצב של מלחמת מצווה. הרב מלמד שהוא חרד"ל לצורך העיינין מייצג את הדיעה שלא בטוח שכל הזמן אנחנו נמצאים במצב של מלחמת מצווה. ולכן פוסק כפי שפוסק
אחוזאי, אינך יכול להמציא גזירות שוות משלך יש הלכה, ולא מצינו בה בשום מקום שההלכה מתכופפת בכל מקום שהוא במסגרת צבאית. איננו רפורמים וכולנו מחויבים לרצון ה'.
יש יותר מדי היתקלויות כאלה בזמן האחרון פעם חייל דתי היה מבין שההשתלבות בסביבה בעלת האופי החילוני בצבא מחייבת לאיזה שהיא מידה של גמישות. כלומר - זו סביבה מעורבת, לא תמיד ניתן להתפלל במניין, וכד'. בשנים האחרונות חלק מהחיילים הדתיים (קרי - החרד"לים) מסרבים להתגמש והצבא לא ממש יודע מה לעשות איתם. יש שתי אפשרויות - מי שרוצה לשרת עם כולם בצבא ה"כללי" חייב לדעת להתגמש (במגבלות ההלכה, גם להיות לפעמים "בדיעבד"). מי שלא יכל להתגמש שיתכבד ויעבור למסגרות מיוחדות כמו הנח"ל החרדי או שח"ר.