בד"ץ דחה היום (שני) את עתירתם של פראס טביש והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נגד היועמ"ש בהחלטתו שלא להורות על חקירת חוקרי השב"כ בעניינו של פראס טיבש שטען כי עונה על ידי חוקרי השב"כ.

בנוסף, הצטרפו לעותר גם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל במטרה משנית לביטול הנחיות פנימיות המאפשרות להתייעצות של חוקרים בשירות הביטחון הכללי עם בכירים באשר להפעלת "אמצעים מיוחדים" במהלך החקירות, אשר לטענת העותרים הוא מנוגד לדין ולכן ביקשו לבטלן. ההנחיות הפנימיות הינן חלק מהנחיית היועמ"ש לגבי חקירות השב"כ והגנת הצורך אשר מניחה את התשתי לאותן הנחות פנימיות.

טביש, בן 30, נעצר בשנת 2011 בחשד לחברות ופעילות בארגון החמאס וסחר בציוד מלחמתי. בחלק ממעצרו המנהלי נחקר בשב"כ בחשד לפעילות טרור. לאחר שהכחיש את תוכן החשדות נגדו, ולאחר שסברו חוקרי השב"כ כי הוא מחזיק במידע על תכנית לפגוע בביטחון הציבור תוך סיכון חיי אדם, הוחלט להפעיל בחקירתו "אמצעי חקירה מיוחדים"

השופט אלרון דחה את טענת העותר ופסק כי הסכנה שהביאה להפעלת האמצעים המיוחדים בחקירה הייתה וודאי מוחשית, ובנוסף קיבע את מעמד המקרים החריגים בהם אפשרי להשתמש באמצעים מיוחדים וביטל את בקשת העותרים לבטל את האפשרות לכך.

השופט עמית הצטרף לפסק השופט אלרון ואמר כי: "כל מי שנשמה אנושית בו יזדעזע למשמע תיאורים ודיווחים על אודות עינויים והתעללות בחקירה. עינויים נחשבים למעשה חמור ביותר מבחינה מוסרית., והניוול והביזוי וההשפלה הכרוכים בעינויים, מהווה פגיעה בליבת כבוד האדם, ומכאן המוחלטות המוסרית והמשפטית על איסור עינויים".

"בשל התפיסה המשפטית והמוסרית השלילית כלפי עינויים, קבע בית המשפט בפסק הדין בעניין הועוד הציבורי שהפעלת לחץ פיזי על נחקרים מותרת רק במקרים חריגים ביותר…חובתם של שירותי הביטחון להמשיך ולוודא כי באותם מקרים חריגים של שימוש באמצעים מיוחדים בחקירה, יישמר כבוד האדם של הנחקרים. ההנחיות הפנימיות, כמו גם מנגנונים אחרים דוגמת המבת"ן (=מבקר תלונות נחקרים בשב"כ), נועדו בדיוק לשם כך.