הסרוגים בביקורת על הבית היהודי ומצביעים לברקוביץ

הבחירות בירושלים: יומיים לסיבוב השני, ומסתמן כי הציונות הדתית מפולגת בבחירת המועמד שיוביל את בירת ישראל ב-5 השנים הקרובות. בעוד ראשי הבית היהודי בירושלים, החרדלי"ם, ובעיקר המבוגרים – נוטים לכיוון משה ליאון זאת בהמשך לתמיכה בו, הצעירים הדתיים עוברים למועמד החילוני עופר ברקוביץ'.

האם תמיכה במועמד חילוני לא סותרת את הערכים הדתיים? האם מועמד מבוגר יותר עם ניסיון לא עדיף על פני פעיל צעיר? ומדוע דווקא ליאון, חובש הכיפה הסרוגה, לא זוכה לתמיכתם? אבינועם, אלעד, טובי ונתנאל בשיח עם סרוגים על ירושלים, הבחירות, על ההיבדלות מהחרדים, ועל הקשר בין מפלגת הבית היהודי בירושלים לבין מפלגת-האם הארצית:

"כיפה אינה ערובה לשמירה על הצרכים הדתיים, גם יושרה זה עניין דתי"

אבינועם אברמוביץ', בן 26, ירושלמי מארמון הנציב והיום נשוי וגר בבקעה, הולך להצביע מחרתיים (שלישי) לעופר ברקוביץ' יחד עם אשתו.

למה עופר? לפי אברמוביץ', "יש סיבות חיוביות ויש שליליות", כשאלו בעיקר נגד ליאון, והוא מסביר, "מבין המתמודדים, יש מועמד אחד שמנסה לפלג, להסית ולשסות ציבורים אחד בשני – מועמד שנתמך על ידי כל מיני גורמים אינטרסנטים פוליטיים שלא לטובת התושב הירושלמי הממוצע. מהצד השני, יש מועמד שהוציאו עליו הכפשות, ולמרות שהוא בלי ניסיון, וצעיר חילוני, דווקא בגלל זה הוא 'לא התלכלכך פוליטית' ועם כוונות טובות".

את הסיבות החיוביות על ברקוביץ' הוא מפרט, "נחשפתי לפעילות של 'התעוררות' בחודשים האחרונים, וזו תנועה שמאחדת מגזרים. החברה בירושלים היא מאוד מורכבת וצריך לנהל אותה ברגישות. הרשימה של התעוררות היא לכל המגזרים ומגוונת: מזרחים, אשכנזים, דתיים, חילונים, עולים, צברים – אין נטייה לצד מסויים".

כבחור דתי, אתה לא מרגיש סתירה להצביע למועמד חילוני? לא תהיה התנגשות עם הצרכים הדתיים שלך? "גם אם למעומד יש כיפה, זו לא ערובה אפילו לדתיות. מאחורי ליאון יש 'סיפורים'. אני לא מאשים את ליאון, אני לא שופט, אבל יש הרבה סיפורים לא כשרים".

לטענתו, הכיפה לא משחקת. "זה שיש לו כיפה זו לא ערובה לצרכים דתיים, גם לשמור על יושרה זה עניין דתי. אני אוהב את החיים הדתיים הירושלמיים שלי, בשביל השלום בין כל המגזרים בעיר צריך לשמור על הסטטוס-קוו. תמיד היו עסקים שפתוחים בשבת, ועופר לא יפתח חדשים, אבל דווקא משה ליאון, הדתי, שמאחוריו עומדים החרדים וש"ס, דווקא הם לא דוגלים בשמירה על הסטטוס-קוו".

חגית משה בגדה במצביעים שלה ותואשם בהתחרדות של העיר

אברמוביץ' תמך בעופר גם בסיבוב הראשון, והוא גם לא מתחשב בספינים נגד ברקוביץ' לגבי העמדות הפוליטיות שלו, ומסתכל על המועמד עצמו: "עופר היה קצין בצה"ל וזה אומר עליו הרבה". אבל הוא מגנה את הצעדים של הבית היהודי בראשות חגית משה שחתמו עם ליאון "ודאגו להוציא את עופר כמה שיותר רע", לדבריו הבית היהודי בירושלים חטא לציבור שמייצג אותו: "אנחנו רואים כי החברה הדתית הלאומית בירושלים ורוב הדתיים הלאומיים מוטים לכיוון עופר. הצעד שעשתה חגית משה הוא ציני והיא איבדה את המנדט לציבור שלה, היא מכרה את העיר לעסקנים שלא אכפת להם מהציבור הדתי".

כשנטען כי הבית היהודי בירושלים מייצג את הציונות הדתית, השיב אברמוביץ': "חגית משה לא מייצגת את הבית היהודי בארצי. בנט ושקד שמרו על שתיקה בכוונה כי הם יודעים מה טוב לירושלים, וזה לא ליאון. אני לא שמח שהם לא תומכים בעופר שהוא המועמד הטוב לירושלים, אבל אני מבין את השתיקה שלהם כי הם פוליטיקאים. הצעד של חגית משה לא מייצג את הציבור הדתי לאומי ולא את הבית היהודי, ממש לא מייצג".

גם נתנאל אייזדורפר מקטמון יוצא בחריפות נגד הדיל של חגית משה עם ליאון: "חגית משה בגדה בבוחרים שלה. הדיון בין מועמד חילוני לדתי זה לא רק שבת ומצעד הגאווה, זה גם הקצאות לבתי כנסת לציונות הדתית וחינוך. אם בגלל הצעד שלה יעברו חלק מהמצביעים לליאון היא תהיה אשמה בהתחרדות בעיר ופגיעה בציבור הדתי-לאומי בעיר".

אז למה לדעתך חגית משה הודיעה על תמיכה בליאון? "היא יודעת שברקוביץ' בכל מקרה צריך אותה, אז היא ביטחה את עצמה".

אייזדורפר, בן 30, במקור מפתח תקווה וכבר 5 שנים בירושלים לא רואה סתירה בין מועמד חילוני לצרכים הדתיים בירושלים: "לגבי מקומות שפתוחים בשבת, יש מקומות שהם פתוחים אבל יש הרבה שסגורים, ודתיים לא מדירים את רגליהם מהמקומות האלה. לאף אחד אין אשלייה שירושלים תהיה תל אביב".

לפי הניתוח שמביא אייזדרופר, "בירושלים הסיפור הוא לא דתיים מול חילונים, אלא בין אוכלוסייה ציונית שמכבדת את החיים הדתיים, לבין אוכלוסייה שמנסה לכפות את אורח החיים שלה על אחרים". כשלהבנתו, "החרדים שתומכים בליאון, דגל וש"ס, רוצים גם לסגור מקומות כשרים שפתוחים באמצע השבוע כמו מחנה יהודה".

אלעד מלכא, מס' 3 בהתעוררות בראיון לסרוגים על  המצביעים בציונות הדתית וברקוביץ'

הקול השפוי בירושלים

אלעד ב. מקטמון תמך דווקא בדייטש בסיבוב הקודם: "חשבתי שהוא יוכל לנהל את העיר בצורה יותר טובה". אלעד מאוכזב שלא היה מועמד מובהק מבין ארבעת המועמדים בעיר הבירה, והבחירה בעופר מגיעה "כרע במיעוטו". לדעתו דייטש היה יכול לנהל את העיר טוב כי הוא לא סקטוריאלי ולא היה מחוייב לאף אחד "אבל ליאון הוא לא כזה. רואים ויודעים שיש לו פטרונים: אריה דרעי והחרדים".

ובכל זאת בחירה בעופר לא גורמת להתנגשות עם הערכים הדתיים? "אין התנגשות כי בירושלים יש סטטוס-קוו ולא יהיה אפשר לעשות בו שינויים. מה עוד שיש 17 מנדטים במועצה לחרדים, אז עופר יהיה דיי כבול ברוב המהלכים אז לא תהיה פה מהפיכה חילונית זה בטוח".

אלעד, דתי-ליברל, מגדיר את עצמו כמי שלא מחוייב לבית היהודי או להחלטות שלהם: "הם יכולים להגיד מה שהם רוצים ואני אצביע למי שאני רוצה ואני חושב שאני מייצג דעה של הרבה מאוד אנשים".

גם טובי כהן מציגה את עצמה כדתיה ליברלית "עם ראש פתוח", בת 26, שוכרת היום בתל אביב עקב עבודתה אבל מקום המגורים שלה בירושלים והיא עדיין מחוברת לעיר. אז היא גרה בבקעה, וירושלים ועתידה חשובים לה: "אני חושבת שיש מגוון רחב של אנשים בירושלים, וצריך לתת לכולם מקום ולא 'לדרוס' מגזר על פני אחר. המפלגה היחידה שנותנת מענה לכך היא 'התעוררות': היא מגוונת, שפויה ויכולה להכיל את כל המרחב והמגוון בירושלים. אז נכון, אי אפשר לרצות את כולם, אבל לעופר ולהתעוררות יש היכרות עמוקה עם ירושלים, ועופר עצמו מכיר מקרוב את הצעירים והמבוגרים כאחד, ויש לו עמדה מאוד מכילה והוא בעצם הקול השפוי של ירושלים. קול שפוי שרוצה לחיות בשלום ולא כל היום להילחם ולריב".

על מועמד חילוני היא סומכת. "ישמור על הדת בירושלים וישקול את מגוון הקולות בכובד ראש. ירושלים היא לא רק לדתיים, וכל מקרה צריך להיבחן לגופו ויש לנהל זאת ברגישות מאוד גבוהה. גם כלפי החרדים, ויש להתחשב גם בצרכים שלהם. אני סומכת על עופר והתעוררות שיש להם ראש על הכתפיים וראייה מאוד עמוקה איך ירושלים צריכה להתנהג".

כהן, שותפה לעשייה הציבורית של הצעירים בירושלים והפוליטיקה חשובה לה: "הצעירים יקבעו את עתיד ירושלים. אני לא רצתי למפלגה ולא הייתי חלק בבחירות ואני תומכת באלו שיציגו כמה שפחות סכסוכים והתפלגויות. בתנועה הדתית יש מספיק מחלוקות וצריך להיות מאוחדים".